××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ט(<br />
י(<br />
ח(<br />
שביעי:<br />
פרק<br />
בגבעון השמש<br />
תובנות העבודה על סיפור עצירת יישום<br />
commonplaces: subject matter/milieu<br />
אם בפרק הקודם דנו באופן כללי בהתאמת הקריאה וההוראה של סיפורי נס מקראיים<br />
לגיל ולתפיסת הלומד,<br />
כעת נתמקד בחומר מקראי ספציפי כדי לבנות בסיס תיאורטי לקריאתו<br />
ולהוראתו. פרק זה מהווה אפוא 'ניסוי מעבדה',<br />
ובו נעיין בסיפור הנס המופיע בספר יהושע, פרק<br />
,(160<br />
י,<br />
פסוקים ח-טו<br />
(תיחום על פי עסיס,<br />
עמ' תשס"ה,<br />
וננתח אותו לאור המסקנות,<br />
ההגיגים,<br />
והתיאוריות שנדונו בפרקים הקודמים.<br />
בדיון זה ננתח את הסיפור על פי הקריאות ההרמנויטיות<br />
שהצענו בפרק השלישי של העבודה, ונתייחס בין השאר לפרשנות הקלסית ולפרשנות על פי דרכו<br />
של בובר. ניתוח זה מיישם את גישתו של שוואב הטוענת שבדיון ב-commonplace של ה'חומר',<br />
יש לשקול את הגישות העיוניות<br />
של החומר הנדון,<br />
ולקבוע מהן השאלות שכל אחת מהן משיבה<br />
–<br />
–<br />
עליהן (ראה פרק ראשון,<br />
עמ'<br />
הפרשנות שתידון בפרק זה תתאים<br />
במידה זו או אחרת<br />
.(17-16<br />
לדרישות ולהנחות<br />
היסוד של הקהילה הפרשנית אליה משתייך החמ"ד,<br />
כפי שהתווינו לאורך כל<br />
.(5<br />
העבודה<br />
(ראה להלן,<br />
הערה<br />
יש בפרק זה,<br />
אם כן,<br />
מפגש בין החומר המקראי לחומר<br />
הנלווה/התומך, כאשר ברקע עומדת ה'סביבה' של החמ"ד הבוחנת את התאמת החומר לצרכים שלה.<br />
י י, חחחח-טוטוטוטו<br />
יהושע<br />
וַיֹּאמֶ ר ה‘ אלֶ (<br />
יְהוֹשֻׁ ַע אַל תִּ ירָ א מֵ הֶ ם כִּ י בְ יָדְ ָך נְ תַ תִּ ים לֹא יַעֲ מֹד אִ ישׁ מֵ הֶ ם בְּ פָ נֶיָך:<br />
(<br />
וַיָּבֹא אֲ לֵיהֶ ם יְהוֹשֻׁ ַע פִּ תְ אֹם כָּ ל הַ לַּ יְלָ ה עָ לָ ה מִ ן הַ גִּ לְ גָּל:<br />
(<br />
מַ קֵּ דָ ה:<br />
וַיְהֻמֵּ ם ה‘ לִ פְ נֵי יִשְׂ רָ אֵ ל וַיַּכֵּם מַ כָּ ה גְ דוֹלָ ה בְּ גִ בְ עוֹן וַיִּרְ ְדּפֵם דֶּרֶ ְך מַ עֲ לֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַ ד עֲ זֵקָ ה וְעַ ד<br />
(יא)<br />
וַיְהִ י בְּ נֻסָ ם מִ פְּ נֵי<br />
יִשְׂ רָ אֵ ל<br />
הֵ ם בְּ מוֹרַ ד בֵּית חוֹרֹן<br />
וַה‘ הִ שְׁ לִ יךְ<br />
עֲ לֵיהֶ ם אֲ בָ נִ ים גְּ דֹלוֹת מִ ן<br />
עַ ד הַ שָּׁ מַ יִם<br />
עֲ זֵקָ ה וַיָּמֻ תוּ רַ בִּ ים אֲ שֶׁ ר מֵ תוּ בְּ אַבְ נֵי הַ בָּ רָ ד מֵ אֲ שֶׁ ר הָ רְ גוּ בְּ נֵי יִשְׂ רָ אֵ ל בֶּחָ רֶב:<br />
יִשְׂ רָ אֵ ל בְּ נֵי לִ פְ נֵי הָ אֱ מֹרִ י אֶ ת ה‘ תֵּ ת בְּ יוֹם לַ ה‘ יְהוֹשֻׁ ַע יְדַ בֵּר אָז (יב)<br />
שֶׁ מֶ שׁ יִשְׂ רָ אֵ ל לְ עֵ ינֵי וַיֹּאמֶ ר<br />
בְּ גִ בְ עוֹן דּוֹם וְיָרֵ ַח בְּ עֵ מֶ ק אַיָּלוֹן:<br />
(יג) וַיִּדֹּם הַ שֶּׁ מֶ שׁ וְיָרֵ ַח עָ מָ ד עַ ד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָ יו הֲ לֹא הִ יא כְ תוּבָ ה עַ ל סֵ פֶר הַ יָּשָׁ ר וַיַּעֲ מֹד הַ שֶּׁ מֶ שׁ בַּ חֲ צִ י<br />
הַ שָּׁ מַ יִם וְלֹא אָץ לָ בוֹא כְּ יוֹם תָּ מִ ים:<br />
(יד) וְלֹא הָ יָה כַּ יּוֹם הַ הוּא לְ פָ נָיו וְאַחֲ רָ יו לִ שְׁ מֹ ַע ה‘ בְּ קוֹל אִ ישׁ כִּ י ה‘ נִ לְ חָ ם<br />
ְליִשְׂ רָ אֵ ל:<br />
(טו) וַיָּשָׁ ב יְהוֹשֻׁ ַע וְכָ ל יִשְׂ רָ אֵ ל עִ מּוֹ אֶ ל הַ מַּ חֲ נֶה הַ גִּ לְ גָּלָ ה:<br />
217
Change language