××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א(<br />
כהעמדת השמש בלי הכנה כשלהי, בלי להסביר אלו שיקולים הביאו את יהושע לדרוש נס כזה. אף<br />
מפתיע שלא מצאנו לאירוע הזה כל תהודה<br />
,<br />
11<br />
הן בתוך עם ישראל והן בקרב עמי האזור.<br />
אמנם<br />
פסוק יד מצביע על הייחוד של האירוע: וְלֹא הָ יָה כַּיּוֹם הַ הוּא לְ פָ נָיו וְאַחֲ רָ יו לִ שְׁ מֹ ַע ה' בְּ קוֹל אִ ישׁ כִּ י<br />
נִ לְ חָ ם ה'<br />
לְ יִשְׂ רָ אֵ ל,<br />
אבל אין<br />
הוא נראה תגובה ההולמת את גודל האירוע<br />
(השווה פרק ד,<br />
פסוק יד<br />
ופסוקים כב-כד).<br />
זאת ועוד.<br />
היה סביר לצפות שגם בספרים אחרים בתנ"ך יירשמו הדים לאירוע<br />
זה,<br />
12<br />
בדומה לניסים אחרים כמו גאולת מצרים וקריעת ים סוף . ובכל זאת, כמעט ולא נותר ממנו<br />
13<br />
כל רושם .<br />
כעת נציע שלוש דרכי קריאה לסיפור העמדת השמש,<br />
המתבססות על שלוש הגישות<br />
ההרמנויטיות שהצגנו בפרק השלישי.<br />
גישות אלה נסמכות על פרשנים מסורתיים המקובלים<br />
בעולם החמ"ד, או על פרשנות מודרנית היכולה להתקבל בעולם החמ"ד. כל קריאה תפתור קשיים<br />
מסוימים,<br />
אך לא תצליח ליישב את כל אלה שהצגנו למעלה.<br />
יש להדגיש שאין בכוונתנו למַ צות<br />
את כל הפרשנויות האפשריות,<br />
אלא להדגים כיצד ניתן ליישם כל סוג קריאה על הפרשה הנ"ל,<br />
בהתחשב במסגרת החינוך הדתי.<br />
קריאות שלוש<br />
ב.<br />
.1<br />
המילולית<br />
הגישה<br />
לפי הגישה המילולית<br />
ביקש המחבר להציג את הנס שבפסוקים יב-יד<br />
כאירוע שקרה<br />
במציאות.<br />
תפיסה זו מעוגנת היטב בספרות חז"ל<br />
(ראה בבלי<br />
מסכת<br />
עבודה זרה,<br />
ואף כה ע"א),<br />
הגדילו חכמים את הנס מעבר לתיאור המקראי<br />
הזאת ישיבו לשאלות שהצבנו למעלה.<br />
(ראה שם).<br />
כעת נבדוק כיצד התומכים בגישה<br />
(<br />
פרשנים קלסיים חלוקים לגבי עיתוי הצהרת יהושע ומטרתה. רש"י בפירושו לס' יהושע מסביר<br />
14<br />
שיהושע ציווה<br />
על גרמי השמים לעצור את מהלכם,<br />
ומשתמע מכך שהוא דיבר תוך כדי הקרב<br />
בגבעון במטרה להאריך את שעות היום.<br />
ברם,<br />
פירוש זה אינו מסביר למה הדיווח מופיע לאחר<br />
שיצאו מגבעון ורדפו אחרי האויב.<br />
כתשובה לכך נוכל להציע את הכלל<br />
'אין מוקדם ומאוחר<br />
,(<br />
(49<br />
11<br />
12<br />
13<br />
14<br />
זאת בניגוד בולט לנס קריעת ים סוף ולניצחון על סיחון ועוג (יהו' ב, ט- אי ועיין דברי רחב למרגלים בנושא תגובת<br />
הכנענים.<br />
יש המפרשים את הפסוק בחבקוק ג, יא, כאזכור לנס עמידת המאורות. נדון בזה בהמשך. מכל מקום, עד כמה<br />
שידיעתנו מגעת, לא מוזכר בכל המקרא הד נוסף לסיפור זה.<br />
שוורץ (שם, עמ' מביא מדברי ר' שלמה אלקונסטנטין, פרשן לתורה במאה הארבע-עשרה, הטוען שאילו היה נס<br />
עמידת השמש ממשי, היה צריך להיזכר יחד עם הניסים המוזכרים בתהלים עח.<br />
רש"י ומצודת דוד משתמשים במילה 'אמר', ואילו רד"ק רואה בהצהרה זו 'תפילה'.<br />
221
Change language