17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

לבחון פעם בפעם,‏<br />

אם וכיצד אפשר לייחס את המסופר להקשרים היסטוריים<br />

ולשלבו בהם.‏<br />

אי אפשר לצרוף ולזקק כאן היסטוריה מתוך הנס ההיסטורי אבל<br />

התחושה המסורה לנו,‏<br />

תחושת מאורעות בחינת נסים,‏<br />

היא גופה היסטוריה גדולה<br />

היא ויש להבינה מתוך-תוכו של ה"היסטורי",‏ יש להכניסה במסגרת ה"היסטורי".‏ אין<br />

לקבוע קביעה היסטורית אם סיני היה הר-געש,‏<br />

ודבר זה אין לו בעצם משקל<br />

היסטורי;‏<br />

אבל שהשבטים הנאספים לרגלי<br />

‏"ההר הבוער"‏<br />

שמעו דברים של מנהיגם<br />

משה כבשורת אלוהיהם,‏<br />

אשר כונן ברית<br />

בינם לבין עצמם וברית בינו לבין עדתם<br />

כאחת –<br />

דבר זה הריהו בעצם תהליך היסטורי,‏ היסטורי במובנה העליון של המילה,‏<br />

עובדה היסטורית במיוחד העולה מתוך הקשר היסטורי ופותחת הקשר היסטורי<br />

חדש.‏<br />

לגבי סיפורים כאלה לא מן הנכון הוא לדבר על<br />

‏"היסטוריזציה של המיתוס".‏<br />

מסתבר יותר שיש לכנותם מיתיזציה של ההיסטוריה,‏ אם רק שומרים אנו על ההנחה<br />

שמיתוס אין משמעו כאן,‏ בהבדל מן המושג השכיח בתולדות הדת,‏ אלא סיפורו של<br />

הנלהב על אשר קרה לו ‏(מרכאות במקור).‏<br />

אם כן,‏ בובר,‏<br />

מבין את סיפור הנס כהשתקפות של אירוע שקרה באמת,‏<br />

ולא כפיקציה<br />

ספרותית.‏<br />

יחד עם זה,‏<br />

צורת הסיפור ומבעיו משקפים את תגובת המשתתפים לאירוע,‏<br />

ואת הדרך<br />

בה הפנימו אותו ואת השלכותיו.‏<br />

י'‏<br />

כהן רואה בגישה זו שבירת הדיכוטומיה בין האובייקטיבי<br />

לסובייקטיבי:‏<br />

בובר מטשטש את הגבולות שביניהם,‏<br />

ומפרש את האירוע כולו כחוויה שחוו אותה<br />

.(179<br />

משתתפיה בעולם הזה,‏<br />

הגשמי,‏<br />

כאשר החווה מקיים דיאלוג עם הנחווה<br />

עמ'‏ ‏(תשנ"ו,‏<br />

לזה<br />

קורא בובר<br />

‏'היסטוריות'‏<br />

במובן העמוק ביותר,‏<br />

משום שדיווח האירוע כולל לא רק את פרטי<br />

ההתרחשויות,‏<br />

אלא גם את הפליאה מהם ואת פרשנותם,‏<br />

שהם חלקים בלתי-נפרדים ממנו.‏<br />

וכפי<br />

שמטעים בובר,‏<br />

‏"ויש לפקפק אם סיפורו של איזה כרוניקון נטול-התלהבות היה סוף-סוף יותר<br />

מתאים לאמת"‏ ‏(שם).‏<br />

יוצא אפוא שבובר מתאר את הנס כחוויה המשקפת את עמדתם הנפשית של העדים:‏<br />

‏"החוזה נותר במצב של חוסר-בטחון עקב תחושתו שמערכות התפיסה שלו בלתי-יציבות ובלתי-‏<br />

הולמות"‏ ‏(י'‏ 179).<br />

שם,‏ כהן,‏<br />

המערכת הסיבתית עצמה כביכול מודה בחוסר-מוחלטותה,‏<br />

ומצביעה<br />

,180<br />

מעבר לעצמה:‏ ‏"הטרנסצנדנטי,‏<br />

נחזה אם כן,‏<br />

הטבע"‏<br />

מתוך<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

הדגשה במקור).‏<br />

הנס<br />

מפר אינו<br />

את חוקי הטבע,‏<br />

אלא משתלב בו,‏<br />

אבל חוקי הטבע אינם יכולים להסביר את כל מה<br />

שאירע.‏ הוא חוויה של מפגש בין האנושי לבין האלוהי:‏ הן היחיד והן הרבים נפתחים לאותו אירוע<br />

ולאפשרויות הדתיות הגלומות בו.‏<br />

יתכן שמתרחש דבר יוצא דופן,‏<br />

אבל אין זה הכרחי,‏ כדי שהעד<br />

167

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!