××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
33<br />
זה לאור זה .<br />
מספר הקבלות בין<br />
סיפור קרב גבעון לסיפור קרב הר תבור-עמק יזרעאל<br />
(שופטים<br />
ד-ה) עשויות להשליך אור על המשמעות של סיפורנו:<br />
י יהושע<br />
ה' מבטיח ליהושע "כי בידך נתתים" (פס' ח)<br />
ד-הההה<br />
שופטים<br />
דבורה מעבירה לברק את הבטחת ה':<br />
"ונתתיהו בידך" (ד פס' ז)<br />
יהושע עולה עם חייליו לגבעון (פס' ט)<br />
"ויהמם ה' לפני ישראל" (פס' י)<br />
ברק עולה עם חייליו להר תבור (פס' ו, י)<br />
"ויהם ה' את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל<br />
המחנה לפי חרב לפני ברק " (ד פס' טו)<br />
"וירדפם דרך מעלה בית חורן ...<br />
ויהי בנסם<br />
"וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה<br />
...<br />
מפני ישראל<br />
..." (פס'<br />
יא-יב)<br />
וסיסרא נס..." (ד פס' טז-יז)<br />
"וה'<br />
השליך עליהם אבנים גדלות מן<br />
"מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם<br />
השמים" (פס' יא) "וידם השמש וירח עמד" (פס'<br />
נלחמו עם סיסרא" (ה פס' כ)<br />
יג)<br />
"וידם השמש<br />
...<br />
עד יקם גוי אויביו" (פס' יג)<br />
"כן יאבדו כל אויביך ה'<br />
השמש בגברתו" (ה פס' לא)<br />
ואהביו כצאת<br />
קיים דמיון רב בין שני הקרבות. בשניהם מקבל המצביא הישראלי הבטחה מה' שהוא ינצח.<br />
גם יהושע וגם ברק מפקדים על הלחימה,<br />
ובכל זאת<br />
קיימת מעורבות אלוהית המתבטאת<br />
בהטלת<br />
מהומה בתוך מחנה האויב, מהומה שמקורה אינו מוסבר.<br />
לאחר הקרב מתנהל מרדף אחרי האויב<br />
כלשהו בשלב הבורח.<br />
בשני הקרבות<br />
מתרחש אירוע<br />
שמיימי,<br />
המסייע לישראל להביס את האויב.<br />
כמו שדבורה וברק שרו<br />
ההוא ביום<br />
א) (ה',<br />
לאחר הניצחון הגדול,<br />
לשם הבעת תודה לקב"ה,<br />
אף<br />
האמרי לפני בני ישראל את<br />
תת ה ה'<br />
ביום<br />
יהושע 'מדבר' אל ה'<br />
לאחר הניצחון של אותו יום, כנראה<br />
לשם הבעת תודה לקב"ה.<br />
לגבי הנקודה האחרונה מצאנו מקור בספרות הרבנית המקשר אף הוא<br />
בין שתי ה'אמירות' ושני הימים (מדרש תהלים יט, ט, עמ' פד):<br />
.1992<br />
;(281<br />
מקראית,<br />
פנים-מקראית<br />
לפרשנות<br />
מבוא<br />
על השימוש באינטרטקסטואליות מקראית בחקר המקרא המודרני, ראה: זקוביץ,<br />
הוצאת רכס, הטכניקה אם לא השם מקובלת למדיי בעולם המסורתי, ואפשר לזהותה במספר 'מידות<br />
שהתורה נדרשת בהם' של חז"ל, וביניהן: גזירה שווה (מכילתא דר' ישמעאל, משפטים, מס' דנזיקין פרשה י ד"ה כי<br />
יגח, עמ' בניין אב (שם, פרשה ה ד"ה מות יומת, עמ' ושני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא<br />
הכתוב השלישי ויכריע ביניהם (ספרא דבי רב, ברייתא דר' ישמעאל, כרך ב, פרשה א ד"ה ר' ישמעאל, עמ'<br />
טכניקה זו אינה כרוכה בהכרח בגישה המטפורית, אבל לעיתים קרובות היא עשויה לפתוח פתח לפרשנות כזאת,<br />
וטכניקות כאלה מילאו תפקיד מרכזי בגישה הדיאלוגית של בובר (ראה בהמשך).<br />
.(4<br />
;(269<br />
33<br />
227
Change language