××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הדיון שנקיים כעת אינו מתיימר לנתח את חלקי תורתו של בובר המעוררים על פניהם<br />
36<br />
למעלה .<br />
מחלוקת,<br />
אלא יתמקד באותם חומרים שהמורה הדתי יכול לסגל להוראתו בקלות יחסית,<br />
וכל<br />
זאת מתוך הרצון להוכיח שבובר יכול לתרום באופן מהותי להוראת המקרא בחמ"ד.<br />
,(62-61<br />
בובר כידוע קורא בעיון את הטקסט ומדייק בכל אות ואות<br />
עמ' שם, (בובר,<br />
והוא<br />
הנחיל גישה זו לחוקרים וללומדים שבאו אחריו.<br />
בסיפור הסנה הוא מסב את תשומת ליבנו<br />
37<br />
לשימוש המפתיע בהא הידיעה בשני הפסוקים הראשונים : 'הר האלוהים' (פס' א) ו: הסנה (שלוש<br />
פעמים בפס' ב). ניתן להסיק מתוך כך שלא במקרה הגיע משה לאותו מקום; אין הוא סתם מקום,<br />
38<br />
אלא יעד ברור וידוע<br />
(גם אם משה אינו מודע עדיין לכך).<br />
זאת ועוד.<br />
בובר מטעים שהאיזכור<br />
–<br />
המשולש במילה<br />
'סנה'<br />
אמור להעלות את האסוציאציה של<br />
'סיני'<br />
בשם הזה מוזכר ההר<br />
.(61<br />
בהתגלות ההמונית של עם ישראל בכריתת הברית<br />
עמ' שם, בובר, יט-כ; (שמ'<br />
נוכל להסיק<br />
מכך שלמרות שמשה לא היה מודע לזה,<br />
זימן לו הקב"ה מפגש עם ה'נצח',<br />
דווקא בהר הזה,<br />
ובאמצעות הסנה הזה;<br />
משה יזכה להתגלות אלוהית,<br />
והתגלות זו תטרים את זו של כל העם.<br />
במילים אחרות, האירוע הניסי שיחווה משה בממדים קטנים איננו חד-פעמי; הוא יישָ נה במסגרת<br />
לאומית בממדים גדולים.<br />
משה רואה את האש ובתוכה מלאך<br />
'מלאך' אבל ב), (פס'<br />
פירושו<br />
'שליח'<br />
(ולאו דווקא<br />
.(62<br />
המגלם את<br />
'ההתערבות הגלויה'<br />
של אלוהים<br />
עמ' (שם,<br />
טענה זו מוכחת לדעת בובר<br />
,(angel<br />
מתוך השימוש המתחלף בין 'מלאך' (פס' ב)<br />
ו'אלוהים' (פס' ד). משה ראה את האש שאינה ניזונת<br />
–<br />
מן הסנה ואינה מכלה את הסנה.<br />
האש מייצגת אפוא את האלוהות<br />
הכוח הנצחי<br />
שאינו זקוק<br />
לכלום.<br />
בהמשך מציג ה'<br />
את עצמו כ'אהיה אשר אהיה'<br />
יד), (פס'<br />
אשר מביע מצד אחד את<br />
הימצאות ה'<br />
בתוך עם ישראל,<br />
אבל מאידך את החופש הגמור שלו להימצא בתוכם בדרך שהוא<br />
.(188<br />
בוחר: "איני גוזר מראש על דרך גילויי" (בובר,<br />
אמונת ישראל,<br />
תש"ך,<br />
עמ' כרך א,<br />
לפיכך,<br />
36<br />
37<br />
38<br />
במסגרת עבודה זו אין אפשרות להדגים דיון היפותיטי זה 'על הנייר'. יש לציין שקיום דליברציה כזאת הוא בגדר<br />
אידיאל, אשר קשה לקיים בשיגרת היומיום; לדעת הולץ (שם), לרוב מחליט המורה לבד מה הוא ילמד. גם<br />
פתיחותם של מורים בממ"ד לרעיונות בלתי-קונבנציונליים איננה מובנת מאליה, כפי שהבאנו בפרק הראשון.<br />
לצורך המחשת הסוגיה הזאת, אביא חוויה אישית שחוויתי לאחרונה. בנסיוני לארגן ערב עיון שידון בקריאות<br />
שונות של התנ"ך, פניתי לנציגים של שלושה זרמים בציבור הישראלי: החילוני/מחקרי, הדתי-לאומי-מודרני,<br />
וה'חרד"לי' (חרדי-לאומי, תלמידי ישיבות מרכז הרב והר המור). בשני הציבורים הראשונים נענו הנציגים בחיוב.<br />
בציבור השלישי לא הצלחתי למצוא ולו אדם אחד שיסכים להשתתף בפורום בו יש נציגות לזרם שאינו מכיר<br />
ב'תורה מן השמיים'. גם דוברים מן המחנה הדתי (כמוני) אינם מקובלים עליהם ולא הסכימו להשתתפותי. אשר<br />
ליישום התרגום החלקי של בובר בהוראת סיפור הנס המקראי, נעמוד על השלכותיו המעשיות בפרק השביעי.<br />
הרי אין אנו מכירים את העצמים האלה מלפני כן, ולכן מן הראוי לא לייחס להם יידוע.<br />
ואולי השימוש בהא הידיעה מרמז לתכנית האלוהית שתוכננה מראש האמורה להתבצע כעת. נראה כי הרעיון<br />
שבובר חותר אליו כאן דומה לרעיון של בובר שהצביע עליו י' כהן בקשר לנס אחר קריעת ים סוף (תשס"א, עמ'<br />
מניח שהמקור האולטימטיבי של האירוע הוא ההתכוונות הרצונית של האלוהים."<br />
-<br />
196): "(בובר)<br />
173