17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

.2<br />

חלום,‏<br />

או התרשמות פסיכולוגית;‏<br />

פרשנות פילוסופית,‏<br />

מטפורית,‏<br />

ואליגורית.‏<br />

המסקנה מכאן<br />

שמי שיאמץ את הסתייגויותיו של הרמב"ם<br />

41<br />

לנס יגלה שישנו מספר יחסית קטן של ניסים במקרא .<br />

ראינו שמניע עיקרי של הרמב"ם בחיפוש אחר פירושים נטורליסטיים לנס הוא אימוצו את<br />

החשיבה הרציונליסטית,‏<br />

המתבטאת במשנה האריסטוטלית.‏<br />

העולם היהודי שהוא חי בתוכו לא<br />

...<br />

תמיד הזדהה עם אסכולה זו,‏ והיו שהאשימו את הרמב"ם<br />

42<br />

בכפירה כבר בימיו . לדעת קליין,‏<br />

הרמב"ם נקרע בין אמונתו הדתית לבין נאמנותו והערכתו למדע המיוצג בעיניו על<br />

ידי תורת אריסטו.‏<br />

לכן הוא משתדל ככל האפשר להתאים את המאורעות<br />

המתרחשים בעולם לשיטת אריסטו הגורס כי אין נסים,‏ ויחד עם זה מקבל את קיום<br />

הנסים שאין לטשטשם לפי המסורת הדתית ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

.(13<br />

לפי קליין,‏<br />

ואחרים,‏<br />

ההשפעות של העולם הפילוסופי פעלו על<br />

הרמב"ם,‏<br />

ולכן<br />

אימץ גישה<br />

רציונליסטית לניסים,‏<br />

לפחות באופן יחסי לגישה המקובלת בעולם המסורת.‏<br />

שיקוליו ביחס לנס<br />

המקראי,‏<br />

אם כן,‏<br />

נובעים מן הסדר השני.‏<br />

עם זאת,‏<br />

לעיתים<br />

הרמב"ם<br />

מתבסס גם על שיקולים<br />

מהסדר הראשון.‏<br />

לדוגמה,‏<br />

הרמב"ם<br />

ייחס חשיבות מרובה לפסוקים המעידים שאין נביא שיכול<br />

43<br />

להשתוות למשה ,<br />

י).‏ לד,‏ דב'‏ ז;‏ יב,‏ ‏(במ'‏<br />

מסקנתו מכאן שאין לייחס לנביאים אחרים ניסים<br />

המשתווים לניסים שהתחוללו בידי משה,‏ וזה מביא אותו לפרש מחדש את סיפור יהושע בגבעון,‏<br />

שהרי לפי פשטי הכתובים,‏<br />

נס העמדת השמש עולה על כל הניסים שחולל משה<br />

‏(ראה דיון<br />

למעלה).‏<br />

גם אם המניעים של הרמב"ם באים בעיקר מתוך שיקולי הסדר השני,‏ אין פרשן או הוגה<br />

אחר מימי הביניים שנתן את דעתו באופן שיטתי כל כך לגיבוש כלים הרמנויטיים העשויים לגשר<br />

על הפערים בין המקרא לבין המציאות.‏<br />

אפשר לומר שעיקרו של<br />

הרמב"ם<br />

נטוע בסדר השני,‏<br />

אך<br />

נופו נוטה לתוך תחומו של הסדר הראשון.‏<br />

במסגרת<br />

הטיפולוגיה ההרמנויטית,‏<br />

מאמץ<br />

הרמב"ם<br />

שתיים מתוך שלוש הגישות המוצעות.‏<br />

יש ניסים שהוא מפרש על פי הגישה הראשונה,‏<br />

כפשוטם,‏<br />

כגון ייבוש ידו של ירבעם וסינוור עיני<br />

ארם<br />

‏(מו"נ ח"ב,‏<br />

פכ"ט).‏<br />

ויש ניסים שהוא מפרש כפי הגישה השנייה,‏<br />

כגון דיבור האתון,‏<br />

וכגון<br />

הנבואה של<br />

‏'וגר זאב<br />

עם כבש'‏<br />

אשר מבחינתו היא מטפורה לבני אדם.‏<br />

בהמרת התיאור המילולי<br />

של אירוע ניסי בתפיסה פסיכולוגית או התגלותית,‏ בוחר<br />

הרמב"ם בקריאה לא-מילולית/מטפורית<br />

41<br />

42<br />

43<br />

ריינס מצמצם את הניסים עוד יותר,‏ בטענו שהרמב"ם האמין שההתגלות,‏ הניסים וההשגחה כולם פועלים על פי<br />

חוקי הטבע,‏ אבל הסתיר אמונה זו מן ההמונים.‏ המשכיל יוכל לפענח אמונה זו,‏ לדעתו,‏ מתוך רמזים במורה<br />

נבוכים ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

ראה:‏<br />

מו"נ ח"א פנ"ד;‏ ח"ב פרקים לד-לה;‏ שמונה פרקים לרמב"ם ‏(הקדמה למסכת אבות),‏ פרק ז.‏<br />

.(284<br />

Dobbs-Weinstein, Idit, 1997, pp. 331-349.<br />

141

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!