××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מנחות בפרק הזה הן<br />
'יום', המילה<br />
41<br />
המופיעה שמונה פעמים ,<br />
'עמד' השורש<br />
המוזכר ארבע<br />
42<br />
פעמים ,<br />
'בוא' והשורש<br />
43<br />
המופיע חמש פעמים .<br />
יש לתת את הדעת גם ל'דו-שיח'<br />
שמילים אלה<br />
מקיימות ביניהן.<br />
הודות ל'אי-ביאת השמש'<br />
(=שהשמש לא שקעה),<br />
הספיקו הלוחמים לכבוש<br />
באותו<br />
יוםיום ולמחרתו שורת ערים בדרום הארץ. בניגוד ל"לא<br />
איש מהם בפניך" (פס' ח) מעיד<br />
יעמוד<br />
הכתוב<br />
"ויעמד<br />
השמש" (פס'<br />
יג);<br />
ל"ויבא<br />
בניגוד<br />
עליהם יהושע פתאם" (פס'<br />
ט),<br />
מעיד הכתוב על<br />
השמש<br />
תמים" (פס' יג). גם פסוק יט מחבר בין השורשים 'עמד' ו'בוא':<br />
כיום<br />
לבוא<br />
"ולא אץ<br />
אֹיְבֵיכֶם אַחֲ ֵרי רִ דְ פוּ תַּ עֲ מֹדוּ אַל וְאַתֶּ ם (יט)<br />
וְ זִנַּבְ תֶּ ם<br />
כִּ י עָ רֵיהֶ ם אֶ ל לָ בוֹא תִּ תְּ נוּם אַל אוֹתָ ם<br />
נְ תָ נָם ה' אֱ לֹהֵ יכֶם בְּ יֶדְ כֶם:<br />
לעומת השמש העומדת, אסור לחיילים הישראלים לעמוד; אי-ביאת השמש מאפשרת להם<br />
למנוע מן האויב לבוא לתוך עריהם.<br />
השמש<br />
משמשת אפוא<br />
'בבואה'<br />
המנוגדת להתנהלות<br />
האנושית:<br />
יהושע בא,<br />
והשמש לא באה;<br />
האויב אינו עומד<br />
(אלא נופל,<br />
בורח),<br />
ואילו היא עומדת.<br />
היא עומדת,<br />
אבל אסור לחיילי בנ"י לעמוד.<br />
היא אינה באה,<br />
אבל חיילי האויב מבקשים לבוא.<br />
דווקא ב'פסיביות' שהיא מאמצת,<br />
44<br />
הנוגדת את טבעה , היא מביעה את צייתנותה לתכתיב האלוהי.<br />
לשאלה מה<br />
מבטאת עצירת השמש,<br />
ניתן להשיב אם כן שהיא התרומה של השמש ל'דו-שיח'<br />
עם<br />
–<br />
–<br />
אלוהים<br />
(או עם נציגו יהושע),<br />
ולמבצע המשותף של אלוהים<br />
שמים<br />
ישראל שציינו למעלה.<br />
קריאתנו מתחזקת לאור ביטוי מנחה נוסף בפרק: "...<br />
יהושע וכל ישראל עִ מו" (כאשר המילה<br />
הראשונה היא וישב/ויעבור/ויעל),<br />
המופיע בספר יהושע בסך הכל שמונה פעמים,<br />
שבע מתוכם<br />
בפרק זה,<br />
ורק בפרק הזה ביטוי זה מופיע בהקשר של מלחמה.<br />
גם הביטוי ש'ה'<br />
נלחם לישראל'<br />
מופיע פעמיים בפרק זה,<br />
ואינו מופיע יותר בספר יהושע.<br />
ביטויים אלה מחזקים את התובנה<br />
שהַ שמעת דברי יהושע כנגד השמש לעיני ישראל יצרה אווירה של 'ביחד':<br />
- יהושע - השמש – ה'<br />
וחייליו עושים אגודה אחת כדי להילחם יחד נגד האויב המשותף.<br />
נראה שמעמדו של יהושע<br />
כמצביא וכמנהיג מתחזק מאד כתוצאה מניהולו את הקרב הזה,<br />
עד כדי כך שחייליו חווים את<br />
הניצחון כהשתלטותו של יהושע על גרמי השמים.<br />
זאת ועוד.<br />
אולי מרומזת<br />
פה הכרת העם<br />
בהגשמת ההבטחה האלוהית ליהושע "לא יתייצב איש לפניך<br />
...<br />
כאשר הייתי עם משה אהיה עמך"<br />
ה), א, (יהו'<br />
כאשר אפילו השמש אינה מעיזה להפר את ציוויו.<br />
בני ישראל חשים שיהושע מייצג<br />
41<br />
42<br />
43<br />
44<br />
'יום' מופיע שלוש פעמים בשיר, וחמש פעמים בהמשך תיאור הקרבות. לשם השוואה, יש לעיין בפרק יא, המתאר<br />
את הקרבות בצפון הארץ, ומקביל בקווים כלליים למלחמת הדרום. המילה 'יום' לא מופיעה כלל בפרק הזה.<br />
השורש 'עמד' מופיע עשרים פעם בספר יהושע, אך רק בפרקים ג ו-י הוא מופיע ארבע פעמים, ובכל שאר הפרקים<br />
הוא מופיע פחות פעמים. גם בפרק ג שורש זה הוא בעל משמעות: הפרק מתאר את עמידת מי הירדן.<br />
השורש 'בוא' נפוץ מאד בספר יהושע. מה שהופך אותו ל'מנחה' בפרק זה הוא לדעתנו משחק המילים שהמספר<br />
משתמש בו, שנדגים בהמשך.<br />
השווה תהל' יט, ה-ז; קהל' א, ה.<br />
233
Change language