××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
גם על פי רוב מייצגיה של הגישה השלישית,<br />
הדיאלוגית,<br />
קיימת פער בין כוונת המחבר או<br />
המשמעות המקורית של הטקסט לבין הנחות היסוד של הקורא.<br />
ההבדל בינה לקודמתה מונח<br />
במידת הפער שהקורא מוכן לקיים בין המשמעות שהוא מעניק לטקסט לבין משמעותו 'המקורית'.<br />
הגישה הדיאלוגית לפי דובריה הראשונים משאירה את הטקסט במשמעותו ה'מקורית',<br />
אבל<br />
מניחה שניתן לקרב אותה לעולם מושגיו של הקורא בלי לשלול לחלוטין את משמעותו 'הזרה' של<br />
הטקסט. מתוך המפגש הזה אמורה לצמוח תובנה חדשה ביחס לתוכן ולמשמעות הטקסט הנידון.<br />
דרכי הקריאה האלה – של זקוביץ וגרינברג<br />
–<br />
באות מחוץ לעולם האורתודוקסי, ויש בהן מרכיבים<br />
שאינם מתאימים לחינוך הדתי,<br />
אך באשר לגרינברג הראינו כיצד ניתן לאמץ מרכיבים מסוימים<br />
מגישתו בהוראה בחמ"ד.<br />
מתוך העולם הדתי האורתודוקסי<br />
בחנו את דרך<br />
'הקריאה הדיאלוגית'<br />
הננקטת בחלק<br />
ממדרשי חז"ל<br />
(על פי הבנתו<br />
של המחנך הדתי,<br />
פרופ'<br />
גבריאל כהן),<br />
אשר אינה מניחה פער בין<br />
כוונת הטקסט/המחבר לבין הקורא.<br />
ההנחה ההרמנויטית של הקורא היא שהטקסט מביע את<br />
כוונת המחבר, אבל כוונה זו כוללת מתן חופש לקורא ליצור חלק ממשמעות הטקסט על פי הבנתו<br />
את רמזי הכתוב.<br />
יוצא אפוא שאין משמעות סטטית לטקסט,<br />
אלא קיימות אפשרויות קריאה<br />
שונות, המתממשות במפגש בין הטקסט והקורא. אשר לשאלת ההיסטוריות של האירוע, קריאה זו<br />
מצביעה על הגמישות שבתיאור:<br />
התמונה המצטיירת במקרא אינה מקיפה בהכרח את כל מה<br />
שקרה,<br />
אם כי משקפת אירוע היסטורי אמיתי.<br />
ברם,<br />
אין דעה זו מתמודדת עם<br />
הריחוק שעשוי<br />
הקורא המודרני לחוש בפוגשו את הטקסט.<br />
בטיפולוגיה שלנו ראינו שהקריאה המילולית,<br />
וסוג מסוים של הקריאה המטפורית,<br />
שייכים<br />
למסגרת<br />
'הטרונומית',<br />
ואילו סוג אחר של הקריאה המטפורית,<br />
והקריאה הדיאלוגית,<br />
שייכים<br />
למסגרת<br />
'אוטונומית'.<br />
אך נראה שאין שתי הגישות האחרונות שוות באשר למידת האוטונומיה<br />
שהן מעניקות לקורא. דומה שהקריאה הדיאלוגית מעניקה פחות חופש לקורא למצוא בטקסט את<br />
שיקוף חיפושיו ומאוויו מאשר הגישה המטפורית,<br />
משום שהיא מחויבת ל'מפגש'<br />
בין הקורא<br />
והטקסט על בסיס פיענוח קודים ורמיזות טקסטואליים (ראה להלן, פרק חמישי).<br />
ניתוח זה,<br />
כאמור,<br />
נועד בעיקר למורים בכל המגזרים,<br />
המלמדים את החומר המקראי של<br />
סיפור הנס.<br />
המורה יכול להשוות בין הוראתו<br />
לבין הניתוח הנ"ל,<br />
ולהסיק מתוך כך מהן הנחות<br />
היסוד שלו בקריאת המקרא, ומהן אפשרויות הקריאה העומדות בפניו שאולי לא שקל עד כה. כפי<br />
שהראינו בפרק הראשון 38-36),<br />
(עמ'<br />
מורים למקרא מושפעים מאמונות בסיסיות שקלטו כילדים<br />
ואלה בתורם משפיעים על הוראתם את המקרא.<br />
טענתנו היא שמורה, המודע מצד אחד להנחות<br />
114
Change language