××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
פרשנים שהם בדרך כלל רודפי פשט סוטים מן הפירוש הפשטי,<br />
ומציעים פירוש מטפורי או<br />
סימבולי<br />
(דוגמת פירושו של רד"ק לסיפור הנחש).<br />
פרשנויות אלה באות בדרך כלל על רקע<br />
רציונליסטי, כאשר הפרשן אינו יכול ליישב את התיאור המוצע עם תפיסתו את המציאות או את<br />
האמת. הגם שכל הפרשנים האלה מעידים על עצמם שהם מאמינים באפשרות של נס, ניכר שהם<br />
משתדלים במקרים שהבאנו לקרב את הנס עד כמה שניתן לטבע, או לבטל כליל את המימד הניסי.<br />
אלוהים בוחר כיצד להתגלות, והוא מעדיף בדרך כלל לעשות זאת בטבע או באמצעות פעולתם של<br />
בני אדם (הרמב"ם, רד"ק, רלב"ג), ועם זאת, הוא 'נוכח'<br />
59<br />
באירועים שאינם מְ פֵרי-טבע . יש לציין עם<br />
זאת שהמתודה המטפורית של חז"ל ושל חכמי ימי הביניים איננה זהה לרגישות המטפורית של<br />
היום.<br />
החכמים שציטטנו מהם אינם מגבילים את עצמם למטפורות הקרובות לפשוטו של מקרא<br />
(דוגמת פירושו של הרמב"ם שבני אדם הראשון מייצגים דעות שונות; ראה עמ'<br />
.(139<br />
ואילו הקורא<br />
המודרני ידרוש הוכחות טקסטואליות שיצדיקו את הפירוש המטפורי, גם כאשר יזדהה עם המניע<br />
הפרשני לצמצם את המימד הניסי של הסיפור. כאשר בחַ נו את השאלה עם איזו גישה בטיפולוגיה<br />
מזדהה הפרשן, ראינו שכולם מאמצים את גישה 1,<br />
וחלק מוכנים לאמץ לעיתים תכופות יותר או<br />
3<br />
פחות את גישה 2.<br />
גישה<br />
רלוונטית לחלק קטן מן הפרשנים רק מבחינת נתינת חופש בחירה<br />
מסוים לקורא להעדיף פירוש מוצע,<br />
מה שכינינו סוג של<br />
'תגובת-הקורא'.<br />
נראה אפוא שפרשן<br />
מסורתי בימי הביניים לא יכול להסכים עם הקביעה שיש פער עקרוני בין מה שהמחבר/הטקסט<br />
המקראי אומר, לבין מה שהקורא מוכן לקבל. אם הוא חש במתח בין תפיסת עולמו לבין הכתוב,<br />
הוא יבכר לפרש את הכתוב על פי גישה לא-מילולית או מטפורית, ולא להשאירו ב'זרותו'. אי לכך,<br />
3 גישה<br />
במהותה איננה באה בחשבון מבחינתו. גם גירסתו הדיאלוגית של גבריאל כהן לא מיושמת<br />
על ידי הפרשנים המובאים למעלה,<br />
כנראה בגלל העדפתם את דרך הפשט.<br />
הגם שכהן מוכיח<br />
שלעיתים דרשו חז"ל את עומק פשוטו של מקרא,<br />
עדיין קיימת מידה גדולה של<br />
'דרשנות'<br />
בפירושיהם,<br />
המתבטאת<br />
בתוספת פרטים שאינם נמצאים בסיפור המקראי.<br />
בהקשר של סיפורי<br />
הנס,<br />
60<br />
ראינו שהפרשנים שהבאנו נוטים דווקא לצמצם את התופעה הניסית ולא להרחיבה .<br />
אשר למניעיהם של הפרשנים לפרש בצורה זו,<br />
לרוב אין עדות ברורה בתוך הפירושים<br />
עצמם. לפעמים הפרשן מסביר את דרכו הפרשנית הכללית בהקדמה לפירושו (כגון רס"ג וראב"ע)<br />
או במקור אחר (כגון הרמב"ם). עם זאת, אין לרוב הסבר בתוך הפירוש הספציפי מדוע בחר הפרשן<br />
.(13<br />
59<br />
60<br />
כך משתמע מדברי הרמב"ם באיגרת תחיית המתים, שם, עמ' צח-צט. היטיב לבטא רעיון זה הרמב"ן בניסוחו את<br />
המושג 'נס נסתר' (ראה פרק ראשון, הערה יש לציין שבמקרא עצמו משתמע המושג של נס נסתר או השגחה<br />
נסתרת, כגון בסיפור עליית יוסף לשלטון, ובמגילת אסתר.<br />
לדעתנו, הפרשנים המאמצים את הדרך הפרשנית שמציג כהן הם רש"י וחזקוני. אין הם נידונים במסגרת עבודה זו.<br />
149
Change language