××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
חמישי:<br />
פרק<br />
commonplaces: milieu/subject<br />
matter<br />
של בובר בנושא סיפור הנס המקראי תורתו<br />
בפרק הקודם ניתחנו מספר פירושים מתוך הפרשנות היהודית-המסורתית מימי הביניים,<br />
שהיא פרשנות בעלת סמכות דתית עבור הלומד הדתי<br />
בימינו,<br />
ונוכחנו לדעת שקיימת אצל מספר<br />
פרשנים גישה נטרוליסטית לסיפור הנס,<br />
שנועדה בין השאר להתמודד עם קשיים הנעוצים<br />
בשיקולים מהסדר השני.<br />
בשל קִ רבה בין הקשיים מן הסדר השני שהם התמודדו איתם לבין<br />
קשיים העשויים להטריד את הקורא המודרני, נראה כי הדרך הפרשנית המאפיינת את הפרשנים<br />
שנדונו עשויה לקרב את סיפור הנס לתודעה המודרנית של הלומד.<br />
עם זאת,<br />
אין בגישה הזאת<br />
תפיסה כללית וקוהרנטית לנס<br />
–<br />
פרשנים כמו ראב"ע, רשב"ם, ורד"ק אינם מטעימים, למשל, מתי<br />
אמור הקורא לתפוס את הנס כמבטל חוקי טבע,<br />
1<br />
ומתי הוא אמור להבינו כמשתלב בטבע' .<br />
זאת<br />
ועוד.<br />
באופן כללי,<br />
המחקר המדעי של מאתיים השנים האחרונות מנסה להיות<br />
'אובייקטיבי'<br />
כלפי<br />
הטקסט,<br />
כלומר,<br />
לעסוק בטקסטים ללא נגיעה אישית,<br />
ומתוך המטרה לחשוף את מה שהיצירה<br />
אומרת (פרנקל, תשנ"ז, עמ'<br />
;939<br />
ראה פרק שלישי, עמ'91,<br />
.(96-95<br />
לעומת זאת, פרשני ימי הביניים<br />
ניגשים לטקסט המקראי מתוך נאמנות לו ומתוך עמדה רגשית-ערכית כלפיו,<br />
המשעבדת את<br />
2<br />
הפרשנות ל'מסורת' ולשיקולים אחרים לא-אובייקטיביים. מעבר לבעיות מתדולוגיות אלה, הגישה<br />
של פרשני ימי-הביניים שהוצגה בפרק הקודם מציעה פתרון חלקי לבעיות שהצבנו בפרק הראשון<br />
(עמ' 50-39), שהרי: (א) צמצום מרכיבים ניסיים איננו מסלק לגמרי את הדיסוננס הקוגניטיבי שבין<br />
המדע למקרא ולכן חלק מן הפתרונות ה'טבעיים'<br />
לא יתקבלו על דעת מפקפקים מודרניים<br />
(כגון<br />
החלפת הנחש המדבר עם מלאך המדבר) (ב)<br />
פרשני ימי-הביניים המסורתיים על פי עדותם<br />
האישית מאמינים באפשרות של<br />
נס ואינם מתמודדים בפירושיהם עם תופעת הדה-מיסטיפיקציה<br />
של המציאות,<br />
שהיא תופעה שהתגבשה במאות השמונה-עשרה ותשע-עשרה<br />
[בתוך: (קלסי<br />
550). (ג)<br />
אליעדה], 1987,<br />
עמ'<br />
כמו שפרשני ימי-הביניים אינם מתייחסים לתופעת הדה-<br />
מיסטיפיקציה,<br />
כך אין בפירושיהם לנס הכרה בכמיהה לחוויות<br />
מיסטיות אישיות המאפיינת חלק<br />
מן הנוער המודרני.<br />
פרשנותם את הנס איננה עוסקת אפוא בתופעה זו וממילא איננה מציעה<br />
דרכים להפיק משמעות רוחנית אישית מסיפור הנס.<br />
1<br />
2<br />
אפילו לרמב"ם אין משנה חד-משמעית בנושא הנס (ראה הערותיהם של קרייסל ורביצקי, פרק רביעי, עמ'<br />
ראה לדוגמה את דברי רס"ג על העדפתו את מסורת חז"ל על פני פירוש הפשט (צוקר, שם, עמ'<br />
פירושו של ראב"ע לשמ' טו, כב ד"ה ויסע; שם כו, יח ד"ה ועשית; את פירושו של רד"ק לשופ' יא, לא.<br />
את<br />
.(135<br />
;(192-191<br />
152
Change language