××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
שהיהדות היא דת המדגישה את המעשה שבחיי היומיום,<br />
את קיום המצוות,<br />
יותר מאשר את<br />
האמונות והדעות, קל יותר לדון בחובות המעשיות של היהודי הדתי. מאידך, מי שרואה את עצמו<br />
הדתית<br />
שותף למסורת<br />
של היהדות,<br />
חייב להאמין ש"האדם חי את חייו בנוכחות האלוהים שקבע<br />
וברא את המציאות" (רוטשילד, 362,<br />
עמ' שם,<br />
תרגום ר.ו.).<br />
נוכחות זו מורגשת באמצעות<br />
'גילויֵי<br />
שכינה'<br />
שהאדם קולט בחושיו מתוך המציאות,<br />
ואסור שאלוהים יישאר בגדר<br />
'אידיאה'<br />
(בובר,<br />
.(20-15<br />
הקדמה,<br />
תש"ך,<br />
כרך ראשון,<br />
עמ'<br />
יוצא אפוא שמורה הרוצה להיענות לאתגר שמשרד<br />
החינוך בעצמו מציב<br />
–<br />
עידוד אהבת ה' ויראתו<br />
תנ"ך בכלל, ובהוראת סיפורי הנס בפרט.<br />
–<br />
יוכל להסתייע בתורתו של בובר במסגרת שיעורי<br />
מעבר<br />
לחידושים הנקודתיים שחידש בובר בקריאתו את סיפור הסנה,<br />
אפשר לראות<br />
בפרשנותו לסיפור זה<br />
(כמו לסיפורי ניסים אחרים)<br />
את תורתו המובהקת של בובר:<br />
המפגש<br />
הדיאלוגי.<br />
הנס הוא פועל יוצא של הרצון האלוהי לחולל שינוי בהיסטוריה האנושית,<br />
אבל האדם<br />
הניצב מולו חייב לשתף פעולה כדי שרצון זה יצא מן הכוח אל הפועל. האדם, מצידו, יוכל לקלוט<br />
–<br />
את משמעות האירוע רק אם הוא חש את ה'פליאה' –<br />
ומוכן<br />
מתוך בחירתו החופשית<br />
לנקוט<br />
עמדה אקטיבית.<br />
קליטת הנס כדיבור אלוהי לא תיתכן כל עוד האדם אטום למימד ה'פליאה'<br />
שבמציאות (ראה פרק ראשון, עמ'<br />
.(49<br />
מהי אותה פליאה וממה היא נובעת? תחילתה של הפליאה<br />
היא הלם פתאומי מדָ בר לא צפוי,<br />
והמשכה התעניינות בו מתוך סקרנות להבין אותו<br />
(שמואלי,<br />
עמ' תשמ"ה, 23;<br />
השווה תגובתו של משה לבעירת הסנה<br />
ב-ג]). ג, [שמ'<br />
הפתיחות למופלא נובעת<br />
מן התחושה שמצד אחד החיים הם עלובים וסופיים, אך מאידך קיימת כמיהה לגאולה ולמשמעות<br />
50<br />
מעבר לנגלה (שם). אין הכרח שיארע דבר על-טבעי כדי שהאדם יבחין באירוע מסוים את המיוחד<br />
בו,<br />
המרעיד את ליבו;<br />
הגילוי של הצופה או המשתתף הוא המעניק לאירוע את ה'חידוש'<br />
שבו<br />
,(206<br />
,1970)<br />
.(169-168<br />
(בדומה לגישתו של בובר,<br />
עמ' למעלה,<br />
שביד מטעים ברוח דומה<br />
עמ'<br />
ש"להאמין משמע לעמוד תמיד ובמישרין מול המופלא שבפועַ ל המציאות במובנה המקיף ביותר".<br />
השל מבהיר את הנקודה הזאת ומקשר אותה לעשייה החינוכית<br />
,[1955] 1983)<br />
30-29): עמ'<br />
הכרת ההוד והנשגב נעלמה כמעט כליל מעולמו הרוחני של האדם המודרני. מערכת<br />
החינוך<br />
שלנו מתרכזת בהקניית כלים לניצול פן הכוח של המציאות<br />
... אנו מלמדים<br />
את בנינו ואת בנותינו לשקול ולמדוד,<br />
אך אין אנו מלמדים אותם לחוש פליאה<br />
ויראה...<br />
בהיעדר תחושה זו נעשה העולם שטוח,<br />
והנשמה חלל ריק.<br />
זוהי הנקודה<br />
שבה תפיסת העולם המקראית יכולה להדריך את צעדינו<br />
...<br />
50<br />
אולי גם זה ביטוי לפרדוקסליות שבהווית האדם.<br />
177
Change language