××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
לא-מילולית של התיאור,<br />
ובד בבד מקטין את גודל הנס ומרמז לסיבת היעדר תגובה לאירוע מצד<br />
עמי האזור, לעומת ניסים אחרים כגון קריעת ים סוף וקריעת הירדן, אליהם הגיבו העמים. שנית,<br />
טוען הרמב"ם (כפי שציינו בפרק הרביעי, עמ' 140), שעמידת השמש פירושה "...<br />
יום היה בעיניהם בגבעון כיום הארוך ביותר מימי הקיץ שם ..." (מו"נ, שם).<br />
כאלו אמר: אותו<br />
עם כל זה שמשפט זה<br />
אינו חד-משמעי,<br />
הוא מחזק את הגישה המטפורית:<br />
היום היה<br />
עבורם<br />
כמו היום הכי ארוך בקיץ;<br />
'עמידת השמש'<br />
התודעה<br />
פירושה<br />
שהיום כאילו ארוך ביותר,<br />
אולי משום שהספיקו בו את כל מה<br />
המסר היוצא מפירוש זה הוא תודעתי-פסיכולוגי,<br />
המשקף את מצב הרוח<br />
22<br />
שביקשו לעשות .<br />
המרומם במחנה ישראל באותה עת.<br />
דוגמה אחרת לפירוש מטפורי נמצאת במדרש תנחומא,<br />
המתאר דו-שיח בין יהושע לבין השמש,<br />
כאשר השמש מתקוממת נגד תכתיבו של יהושע<br />
'לידום'<br />
(=לשתוק), והיא שואלת: "ומי יאמר קילוסו של הקב"ה?" יהושע משיב שהוא בעצמו יאמר קילוסו<br />
-<br />
של הקב"ה,<br />
ובכך מפרש המדרש את הפסוק<br />
"אז ידבר יהושע<br />
ואין אז אלא שירה" (תנחומא<br />
.(68<br />
בובר,<br />
אחרי מות,<br />
סימן יד,<br />
ד"ה יד,<br />
וידבר ה',<br />
עמ'<br />
'עמידת השמש'<br />
מייצגת כאן את מתן<br />
ההזדמנות לאדם למלא את התפקיד ה'קוסמי'<br />
23<br />
של אמירת הלל ושבח לקב"ה .<br />
לפי פירוש זה,<br />
פסוק יב איננו ציווי לשמש לעצור מלֶכת, אלא שיר שבח לה' המנוסח בשפה מטפורית: שמש וירח<br />
עיצרו את שירתכם (כביכול), כי אני יהושע רוצה לומר שירה.<br />
הימצאותה של גישה מטפורית לסיפורנו במדרש ובפרשנות הקלסית תקל על מורה בממ"ד<br />
–<br />
–<br />
למצוא עוגן דתי-אמוני להוראתו על פי גישה זו,<br />
אך האדם המודרני<br />
מורה ותלמיד כאחד<br />
יתקשה להשתכנע מגישה כזאת אם אין לה אחיזה של ממש בפשוטו של מקרא.<br />
ההתייחסות<br />
לפסוק יב כשירה ולא כדיווח עובדתי איננה סותרת את פשוטו של מקרא<br />
עמ' תשכ"ו, דפנה, (א'<br />
,(128-127<br />
והיא סוללת את הדרך לתפיסה מטפורית של הנס. לדעת דפנה, לא רק פסוק יב משתמש<br />
במונחים מטפוריים,<br />
אלא גם את הפסוקים יג-יד יש לקרוא באופן מטפורי,<br />
ולדעתו הם נוספו<br />
לספר יהושע מתוך<br />
'ספר הישר'.<br />
אין ענייננו כאן לדון במקורם המשוער של פסוקים אלו<br />
(ראה<br />
הערה 5),<br />
אך ניתן לדעתנו לאמץ פירוש מטפורי לפסוקים<br />
יב-יד,<br />
בדומה לפירושו של דפנה,<br />
על<br />
(28<br />
22<br />
23<br />
משער שיהושע וצבאו הלכו למעלה משבעים קילומטר באותו יום.<br />
קיל (תשל"ג, עמ' עו, הערה א"ל משה מה אתה (=מלאך המוות) מתגאה יש<br />
השווה (דברים רבה [וילנא] פרשה יא ד"ה ה מהו לפני, עמ' ואני משתק אותן ומקלס אותו שנאמר האזינו השמים<br />
לו מי שיקלסוהו השמים והארץ מקלסין אותו בכל שעה ואדברה וגו'.<br />
... :(237<br />
...<br />
225
Change language