××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ג(<br />
מפרשני ימי הביניים,<br />
אבל המורה יגלה שאין שם היצע גדול המכיל פרשנות מסוג זה.<br />
הפרשנות<br />
המטפורית מתמודדת לרוב עם שאלות מן הסדר השני,<br />
אם כי לפעמים ניתן לדלות משם<br />
התייחסות לשאלות מן הסדר הראשון<br />
(דוגמת עיתוי ההכרזה<br />
'שמש בגבעון דום').<br />
בשל מאידך,<br />
חוסר הזהות בין המתודות המטפוריות של חז"ל ושל חכמי ימי הביניים לבין המתודות המטפוריות<br />
של היום,<br />
חלק מן הפתרונות המצויים בפרשנות הקלסית לא יספק את הלומד המודרני,<br />
משום<br />
שאין מספיק קרבה בין הפשט והדרש (ולדוגמה דרשת חז"ל בבבלי מסכת תענית כ ע"א שגם משה<br />
העמיד את השמש,<br />
על סמך הקריאה המטפורית של דב'<br />
כה). ב,<br />
לפיכך עשוי המורה לשקול<br />
שימוש בפרשנים<br />
'מטפוריים'<br />
מסוימים מחוץ למסגרת של הפרשנות הקלסית.<br />
המורה גם יכול<br />
לשקול את האפשרות של 'שחזור' האירוע על בסיס הקריאה המטפורית. (2) תיאולוגיה<br />
- תפיסת<br />
האירוע כביטוי להשגחה סמויה ולא כהפרת חוקי הטבע עשויה לערער את האמונה הפשוטה באֵ ל<br />
המחולל ניסים ביד רמה, אך מאידך היא יכולה להקהות את חריפות ההתנגשות בין האמונה בנס<br />
לבין התודעה המודרנית.<br />
שאלה תיאולוגית המתעוררת מתוך הגישה הזאת קשורה ללגיטימציה<br />
של הפרשנות הלא-מילולית: באלו נסיבות רשאי הפרשן לאמץ פרשנות כזאת, ומי מוסמך לעשות<br />
–<br />
כן? (3)<br />
שיקולים חינוכיים<br />
(מיומנויות,<br />
מטרות ערכיות-רוחניות)<br />
תפיסה זו מעודדת קריאה<br />
צמודה וחשיבה עצמאית המפענחת את הקודים של הטקסט. היא בוחנת את המכלול של הסיפור,<br />
ומחפשת את המסרים הגלויים והסמויים שבתוכו. מאידך, גבולות חופש הפרשנות והמתודולוגיה<br />
שלה אינם ברורים לגמרי,<br />
ואולי פותחים פתח ל'הפקרות'<br />
פרשנית שאינה עולה בקנה אחד עם<br />
כללי הפרשנות המקובלים בעולם החמ"ד.<br />
–<br />
הגישה הדיאלוגית: (1)<br />
יסודות הרמנויטיים<br />
גישה דיאלוגית של הטקסט תתפוס את סיפור<br />
(<br />
הנס המקראי כמשקף אירוע היסטורי, אבל תתעלם מסוגיית המציאות ההסיטורית-העובדתית, הן<br />
בגירסה ה'מילולית'<br />
והן בגירסתה ה'מטפורית',<br />
והיא תתמקד בפיענוח הרמיזות הטקסטואילות<br />
המצביעות על הדיאלוג המתקיים בין גיבורי הסיפור לבין עצמם,<br />
בינם לבין אלוהיהם, ובין קוראי<br />
הסיפור לבין הסיפור. גם פה ירצה המורה להסתמך על מדרשי חז"ל ומקצת מהפרשנים הקלסיים,<br />
וגם פה יהיה היצע דל. רוב המקורות הפרשניים שיעמדו לרשות המורה שייכים לעולם רוחני אחר,<br />
מחוץ לקהילה הפרשנית של החמ"ד,<br />
וכנראה שיהיה צורך<br />
'לתרגם'<br />
מקורות אלה לשפה המקובלת<br />
על ה-commonplaces של החמ"ד. גישה זו תתייחס בעיקר לשאלות מן הסדר השני, ופחות לאלה<br />
מן הסדר הראשון,<br />
בחותרה אחר ה'קול'<br />
המדבר אל האדם על מצוקותיו ותהיותיו,<br />
והיא תבקש<br />
-<br />
ליצור תמונה אחדותית/הוליסטית של הסיפור. (2)<br />
תיאולוגיה<br />
מסר תיאולוגי הטמון בגישה זו<br />
הוא נצחיותו של אלוהים ויכולתו להתגלות בכל מקום ובכל זמן, בתנאי שהאדם מחפש אותו<br />
248
Change language