××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א(<br />
כפי שהטעמנו בפרק הראשון,<br />
בעיות אלה,<br />
של התנגשות בין סיפור הנס לבין ידע מדעי<br />
אימפירי,<br />
של דה-מיסטיפיקציה של המציאות,<br />
ושל נהירה אחרי תופעות מיסטיות,<br />
אופייניות<br />
לדורות האחרונים,<br />
ולכן אין זה מפתיע שלא יבואו על פתרונן בספרות ימי-הביניימית.<br />
אמנם<br />
ספרות זו התמודדה עם שאלות רוחניות,<br />
וביניהן שאלת השילוב הנכון בין הפילוסופיה ובין<br />
,(90-89<br />
התורה<br />
(טוורסקי,<br />
עמ' שם,<br />
אבל ברור<br />
הוא שאין היא עוסקת בשאלות שהתעוררו לאחר<br />
זמנה כתוצאה מגילויים מדעיים,<br />
מחד,<br />
ומתובנות ספרותיות וסוציולוגיות שהתפתחו במשך<br />
הדורות האחרונים,<br />
מאידך.<br />
הולץ מטעים שהפרשנות הקלסית העלתה בעיות שאינן זהות לאלה<br />
של תלמידינו,<br />
וגם תשובותיהם לשאלות שניתן לכנותן<br />
'עכשוויות'<br />
אינן תמיד מספקות מענה<br />
(34<br />
.(140<br />
ללומד המודרני (2003,<br />
עמ'<br />
כאמור,<br />
הדגש על ה'אני'<br />
(ראה פרק ראשון,<br />
עמ'<br />
והחירות<br />
,(28<br />
לבחור את הזהות העצמית,<br />
בלי להיות כבול בתוך מסורת מוגדרת<br />
עמ' (שם,<br />
אינם תופעות<br />
המוכרות בימי הביניים;<br />
תופעות אלה צברו תאוצה בשנים האחרונות,<br />
ומשפיעות<br />
בין היתר על<br />
תפיסת האדם את כתבי הקודש,<br />
בכלל,<br />
ואת סיפור הנס,<br />
בפרט.<br />
מסתבר שרק הוגה מודרני עשוי<br />
להכיר אותן מקרוב ולהציע תורה כללית שתתמודד איתן.<br />
מרדכי<br />
בובר, (מרטין)<br />
הוגה יהודי בן<br />
המאה העשרים,<br />
התייחס ישירות לנושא הנס המקראי ומהותו,<br />
וטענתנו היא שתורתו בנושא זה:<br />
כוללת ואחדותית<br />
(ב)<br />
מתמודדת עם האתגר של התודעה המודרנית של המציאות והטבע<br />
(ג)<br />
(<br />
3<br />
(49 . פרשנותו<br />
מתמודדת עם היעדר הפליאה, מחד,<br />
ועם הצורך בה, מאידך (ראה פרק ראשון,<br />
עמ'<br />
4<br />
של בובר מתמקדת במסר האקסיסטנציאלי של הסיפור, ומתוך כך בשאלה כיצד חוו העדים את<br />
–<br />
–<br />
הוגה מודרני נוסף שהתייחס לנושא סיפור הנס המקראי אם כי בצורה הרבה יותר מצומצמת הינו ליאו<br />
עבור שטראוס, המקרא הוא מצבור מקורות כתובים בידי סופרים שונים שאיגדו ואיחדו<br />
שטראוס<br />
ביניהם ויצרו את המקרא (שטראוס, [בתוך:גרין (עורך], עמ' בתוך הספר הזה מצטייר אלוהים כל-יכול<br />
שברא את העולם, מתערב במה שמתרחש בו, ומתגלה אל האדם. לדעת שטראוס, אמונת היסוד של המקרא היא<br />
שהאל ברא את העולם מתוך בחירה ואינו כבול לכללי טבע אלה ואחרים. אי לכך, הוא יכול להתגלות למי שירצה,<br />
ובאיזו צורה שיבחר. באותה מידה הוא יכול לחולל נס מפר-טבע אם ירצה, ולפי המקרא אין דבר שיכול למנוע<br />
ממנו לעשות זאת. אין כל דרך להוכיח אימפירית אם התרחשה התגלות או נס, והמקרא, שלא כמו הפילוסופיה,<br />
מניח זאת כהנחת יסוד: אלוהי המקרא הוא אל 'השוכן בערפל', שומר על המסתורין שלו, ואינו ניתן לתפיסה<br />
רציונלית (שם, עמ' ביחס למקרא, כמו לכל ספרות 'גדולה', דוגל שטראוס בהרמנויטיקה של 'צניעות'<br />
(כהן, תשס"א, עמ' הרואה את הקורא כ'בן ברית' של הטקסט, וכמי שמאמין שיש לטקסט תביעת אמת (שם,<br />
עמ' מחברי המקרא מציגים את הבריאה והניסים כהתרחשויות היסטוריות, ואין זה ראוי שהקורא יתיימר<br />
להבין את הסיפורים בניגוד לכוונת מחבריו. לדעתנו, שטראוס מנסה לחנך את הקורא להיות 'צנוע' ולהעניק<br />
'תביעת אמת' לתפיסה שהאדם המודרני מתקשה להתחבר אליה, כלומר לקרב את הקורא אל הטקסט, וזו דרישה<br />
תובענית שלא כולם מסוגלים או רוצים להתמודד איתה. בובר גם מעניק לטקסט 'תביעת אמת', אך אחרי שהוא<br />
מתווה דרך לקרב את הטקסט אל הקורא, ולא רקרקרקרק את הקורא אל הטקסט. בהקשר של הוראת סיפור הנס<br />
המקראי, אין לשטראוס 'בשורה' מיוחדת שתתרום לדעתנו לפתרון הבעיות שהצבנו בפרק הראשון, או שתחדש<br />
דרך הוראה שאינה קיימת בעולם החמ"ד. מאידך, הוא מעניק ביסוס פילוסופי לתפיסה המסורתית של סיפורי הנס<br />
כאירועים ממשיים.<br />
.(120<br />
,1997<br />
.(361-360<br />
,(194<br />
.(1973-1899)<br />
.(198<br />
4<br />
אנו נגדיר 'מסר אקסיסטנציאלי' כתובנה שהאדם מגיע אליה לגבי משמעות חייו האישיים (מוריס,<br />
:(4 עמ' ,1966<br />
3<br />
153
Change language