הוראת סיפור ×”× ×¡ המקראי ×‘×—×™× ×•×š הממלכתי בישראל - ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” העברית ...

the individual disposition of the reader – though this in turn is acted upon
by the different patterns of the text. The convergence of text and reader
brings the literary work into existence, and this convergence can never be
precisely pinpointed, but must always remain virtual, as it is not to be
identified either with the reality of the text or with the individual
disposition of the reader … reading causes the literary work to unfold its
inherently dynamic character…The literary text activates our own
faculties, enabling us to recreate the world it presents (1980, pp. 50-53).
המחבר משאיר בכוונה פערים בטקסט כדי לעורר את הדמיון של הקורא,‏
ובכך הוא מאשר את
העושר הספרותי הבלתי-נדלה של הטקסט;‏ כל קורא חופשי לקבוע כיצד למלא את הפערים באופן
,(17
(46
,1967)
עצמאי.‏
לעומת הירש
עמ'‏
ו-וייס
עמ'‏ ‏(תשכ"ז,‏
התובעים למלא את הפערים
שבטקסט על ידי פיענוח כוונת המחבר
‏(הירש)‏
או על ידי ניתוח דקדקני של כל מרכיבי היצירה
‏(וייס),‏ איזר טוען שבמילוי הפערים אין הקורא מונחה דווקא על ידי חישובים אלה ‏(שם,‏ 55).
עמ'‏
במפגש בין הקורא והטקסט,‏ הקורא מגייס
‏'את עצמו'‏ כדי לארוג ולחבר יחד את החלקים השונים
של הטקסט,‏ התיאורים,‏ הרמיזות,‏ ולהגיע למשמעות בעלת אחידות או עקביות.‏ אין הטקסט לבדו
מעניק משמעות,‏ כמו שאין הקורא בלבד מעניק משמעות:‏
… (meaning 32 ) arises from the meeting between the written text and the
individual mind of the reader with its own particular history of experience,
its own consciousness, its own outlook (ibid, p. 59).
לעומת פיש,‏ המעניק לקורא משקל כמעט בלעדי ביצירת משמעות,‏ ובניגוד להירש ו-וייס,‏ הרואים
את הקורא כמי שחושף את המשמעות ולא כמי שיוצר אותה,‏ מציג איזר תהליך הבנוי על שותפות
בין הקורא והטקסט.‏
הטקסט
‏'קם לתחייה'‏
באמצעות מפגשו עם הקורא,‏
כאשר
(collaboration)
מוענקת לקורא הזכות
ואף החובה –
– להשלים את פעריו ולמלא את החסר על פי תפיסת עולמו
והתנסות חייו.‏ ניתן לפרש תהליך זה כדיאלוג המתרחש בין הקורא והטקסט.‏
32
איזר משתמש במילה
`gestalt`
בהקשר זה.‏
105