××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
–<br />
ציינו בפרק הראשון שזקוביץ מצביע על הזרות –<br />
הריחוק<br />
של המקרא עבור הלומד<br />
המודרני,<br />
ברם,<br />
שונה תפקיד ה'זרות'<br />
של הטקסט במשנתו ההרמנויטית של גאדאמר מתפקיד<br />
'הזרות'<br />
במשנתו הפרשנית של יאיר זקוביץ.<br />
לדעת זקוביץ הזרות מהווה בעיה פרשנית,<br />
אך בעיה<br />
שאין לעקוף אותה בנסיונות שווא<br />
'להתקרב לטקסט',<br />
שיש בהם<br />
'מעשה אינוס'<br />
'פרשנות של<br />
.(15<br />
לוליינית-מדרשית' (1995,<br />
עמ'<br />
הדרך לקרב את המקרא אל התלמיד היא בהסרת מעטה<br />
.(12<br />
הקדושה מעליו,<br />
וביצירת מגע ישיר עם התכנים האנושיים השופעים ממנו<br />
עמ' (שם,<br />
אשר<br />
לשאלת ההיסטוריוּת של אירועים מקראיים, כותב זקוביץ (שם, עמ'<br />
:(8<br />
המקרא הוא שורש ההיסטוריה שלנו,<br />
ובעצם יסוד הזיכרון ההיסטורי הקיבוצי של<br />
עמנו<br />
(זיכרון היסטורי ולא היסטוריה,<br />
שהרי אין חשיבות,<br />
דרך משל,<br />
אם יציאת<br />
מצרים עובדה היסטורית היא אם לאו. די לנו בכך שבתודעתנו כל דור ודור רואה את<br />
עצמו כאילו הוא יצא ממצרים<br />
(...<br />
גם את בעיית ההיסטוריות יש להסיר בהמרת<br />
'היסטוריות'<br />
עם<br />
'תודעה היסטורית'.<br />
יוצא אפוא<br />
שזקוביץ מבקש להכיר בזרות המקרא ולנטרל אותה בו-זמנית.<br />
ה'זרות'<br />
לדידו מפריעה לקורא<br />
למצוא במקרא אמירה הרלוונטית לו.<br />
ואילו על פי גישתו של גאדאמר,<br />
נראה שאין הקורא של<br />
המקרא נדרש להתעלם מן התביעה לקדושה ול'ממשות'<br />
ההיסטורית שהוא מציג, אלא לחפש את<br />
הדרכים למזג את אופקו המודרני-הנטורליסטי עם האופק רווי-הניסים העתיק<br />
'הזר'<br />
של המקרא.<br />
הזרות של הטקסט עשויה לדרבן את הקורא לבדוק את אמונותיו והנחותיו שלו,<br />
ולהעמידן מול<br />
אלה של הטקסט (גאדאמר, שם, עמ'<br />
.(299<br />
חוקר מקרא אחר המנסה להתמודד עם בעיית<br />
'הזרות'<br />
של המקרא הינו משה גרינברג.<br />
לדעתו, עבור הלומד המודרני, המקרא הוא 'זר' לתפיסה ה'מדעית' את היקום של הקורא המודרני,<br />
המקשה עליו לקבל סיפורי ניסים (ראה פרק ראשון, 41),<br />
עמוד<br />
ואף לתפיסה המוסרית המודרנית,<br />
שתתקשה לעכל תופעות כגון החרמת שבעת העממים או קנאותו של פנחס.<br />
אין גרינברג מנסה<br />
,(297-294<br />
לטשטש זרות זו (1984,<br />
עמ'<br />
וכמו זקוביץ,<br />
הוא דוחה נסיונות למצוא פתרון לקשיים<br />
אלה באמצעות קריאה מטפורית או סימבולית (שם, עמ'<br />
.(295<br />
במקום זאת יש להבחין בין הרעיון<br />
הבסיסי הקיים בסיפור או בחוק,<br />
לבין גילומו במקרא.<br />
למשל,<br />
החוק המקראי<br />
'עין תחת עין'<br />
נראה<br />
אכזרי,<br />
אבל הערך שהוא מבטא הוא מידת הצדק המדויק<br />
(ואולי אף פעם לא נהגו על פיו).<br />
יש<br />
חוקים שחז"ל ביטלו כי לא היו מתאימים לזמנם –<br />
מי סוטה; החרמת שבעת העממים. גם חוקים<br />
אלה גילמו<br />
ערכים כמו:<br />
שיכוך קנאת הבעל העלולה להרוס את ביתו;<br />
מלחמה ללא-פשרות נגד<br />
האלילות (שם, עמ'<br />
הקורא אם כן מחפש את ה'גרעין' של הטקסט<br />
–<br />
הערך שעומד בבסיסו<br />
.(296<br />
108
Change language