××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א(<br />
ג(<br />
ב(<br />
המקראי,<br />
אלא מבצע את מה שכהן מכנה<br />
21<br />
'תרגום חלקי'<br />
של המושג,<br />
באשר הוא סוטה מן<br />
–<br />
–<br />
הפרשנות המסורתית לאותו מונח,<br />
ומציע תפיסה הקרובה יותר<br />
אך לא זהה עם<br />
התפיסה<br />
המודרנית (שם,<br />
הבא.<br />
עמ'<br />
22<br />
180) . כהן מדגים טכניקה זו באמצעות המונח 'נס', ונתייחס לדיון זה בקטע<br />
ג.<br />
של בובר לנס המקראי גישתו<br />
על רקע תפיסתו הכללית את המקרא של בובר,<br />
נבקש להתמקד ביחסו לאירועים<br />
היסטוריים המדווחים במקרא, בכלל, ולסיפור הנס,<br />
בפרט. כפי שהבאנו למעלה, מטרתו של העיון<br />
במקרא אליבא דבובר איננה להבין רק את<br />
המסרים המקוריים שהמקרא העביר לקהלו בשחר<br />
ההיסטוריה, אלא<br />
… to hear the words of ancient texts and transform them through the<br />
power of a personal and engaged receptivity (Fishbane, 1989, p. 81). 23<br />
,(106-100<br />
כאשר בובר מתאר את נס קריעת ים סוף<br />
(הנס על הים,<br />
עמ' שם,<br />
הוא כותב על<br />
תגובת העם למה שראו:<br />
הם ראו את יד ה'<br />
המתערבת בחייהם,<br />
והבינו שה'<br />
הוא האלוהים היחידי<br />
ובעל כוח בלתי-מוגבל.<br />
הנס הוא סוג של קריאה לאדם,<br />
פתיחת הדו-שיח,<br />
והאדם<br />
מוזמן להיענות<br />
לו מתוך בחירתו החופשית. בהיענותו מגייס העד או הקורא את כל רגישויותיו ובמקרה האידיאלי<br />
'מקיף' את האירוע ואת הדיבור שהוא שומע באמצעותו.<br />
עמ'<br />
אשר למרכיבים העל-טבעיים שבסיפור,<br />
משרטט בובר שלוש אפשרויות<br />
(בן דורנו והמקרא,<br />
:(48-47<br />
(<br />
(<br />
כל הסיפור הינו על דרך ההשאלה, כדי לבטא מאורע רוחני. לא קרה אירוע ממשי.<br />
התרחש<br />
(<br />
אירוע על-טבעי,<br />
המנותק מהשגתנו<br />
ומן המציאות השגורה.<br />
המאורע אירע בעולם המוכר,<br />
ששולטים בו חוקי טבע.<br />
על רקע ניתוחנו המובא למעלה,<br />
אין זה מפתיע שבובר דוחה את שתי האפשרויות<br />
הראשונות,<br />
ומקבל את השלישית.<br />
הראשונה אינה באה בחשבון,<br />
משום שבובר תופס את המקרא<br />
.(47<br />
כמשקף הוויה ממשית,<br />
ולא כמבטא<br />
"מדרש לתולדות התרבות" (שם,<br />
עמ'<br />
השנייה נדחית אף<br />
:(196<br />
21<br />
22<br />
23<br />
על המושג 'תרגום' בהקשר החינוכי נרחיב בפרק הבא.<br />
כפי שהטעמנו בפרק השלישי, אין לחפש זהות מוחלטת בין תיאוריה הרמנויטית מסוימת לבין חוקר מסוים. יש<br />
מרכיבים בתורתו של איזר הקרובות לזו של בובר, ויש מרכיבים בתורתו של גאדאמר הקרובות לזו של בובר. וכפי<br />
שראינו, גם תורותיהם של איזר וגאדאמר אינן רחוקות מאוד זו מזו.<br />
השווה את דברי י' כהן (תשס"א, עמ'<br />
(בובר) מניח שהמפגש בין הקורא ובין הטקסט יביא לפירוש מחדש הן של הטקסט הן של הקורא. הטקסט יתפרש לפי<br />
קטיגוריות של האדם המודרני, ואילו האדם המודרני ייפתח לאפשרות שמבעד להסבריו משתקפת התכוונות<br />
אחרת.<br />
165
Change language