××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
עם זאת יש הבדל בין ה'מסורת'<br />
של גאדאמר לבין ה'מסורת'<br />
של הפרשנות היהודית<br />
הקלסית.<br />
גישתו הדיאלוגית של גאדאמר רואה במסורת סביבה הכרחית,<br />
הדורשת התייחסות<br />
;(250<br />
עמ' (שם, 'תבונה' מתוך<br />
המתדיין עימה עומד כשווה מולה,<br />
ובמפגש איתה עשויה לצמוח<br />
.(273<br />
תובנה חדשה מתוך<br />
'מיזוג'<br />
בין אופק המסורת לאופק הלומד<br />
עמ' (שם,<br />
ואילו לפי הגישה<br />
הדתית,<br />
המסורת הינה בעלת סמכות,<br />
ולכן אין שוויון בין המתדיין ובינה.<br />
המתדיין עומד בפני<br />
קורפוס הכולל אפשרויות בלתי-נדלות, והוא עשוי להפיק ממנו תובנות, אבל אלה כבר טמונות בו<br />
.(60-59<br />
וקיימות בפוטנציאל<br />
עמ' תשס"ו, כהן, (י'<br />
כל פירוש חדש שיציע הלומד למסורת איננו<br />
באמת חדש,<br />
1<br />
אלא מימוש אחת האפשרויות שהטקסט מכיל .<br />
על רקע הקשיים שבתפיסה העל-טבעית של סיפורי הנס, מחד, ובהתחשב בנאמנות לקהילה<br />
המפרשת של המסורת היהודית הקיימת בחמ"ד,<br />
מאידך,<br />
נעיין במספר פירושים המאמצים אחת<br />
מגישות הקריאה הלא-מילוליות ששורטטו בפרק הקודם,<br />
או שאימצו קריאה מילולית החורגת מן<br />
הקריאה הקונבנציונלית. נבחן אלו אופציות הרמנויטיות מאמצים הפרשנים בנתחם את הסיפורים<br />
האלה, ובאיזו מידה פרשנות זו עשויה לענות על הבעיות שהצבנו בפרק הראשון.<br />
הפרשנים בהם<br />
נתמקד הם:<br />
רשב"ם, רס"ג,<br />
ראב"ע,<br />
הרמב"ם,<br />
רד"ק,<br />
2<br />
ורלב"ג . פירושיהם של רשב"ם, ראב"ע, רד"ק,<br />
ורלב"ג זכו להיכלל ב'מקראות גדולות'<br />
על התורה<br />
(רשב"ם,<br />
ראב"ע)<br />
או על נביאים וכתובים<br />
(ראב"ע, רד"ק, רלב"ג). רס"ג כתב פירושים על התורה, ופירושיו ערוכים בספרים נפרדים. הרמב"ם<br />
לא פירש את התנ"ך על הסדר, אבל פירושיו למקרא מפוזרים בספריו ובאגרותיו. מקומות יישובם<br />
–<br />
של פרשנים אלה נעים בין בבל (רס"ג,<br />
בחלק השני של חייו), ספרד (ראב"ע, בחלק מחייו<br />
ואחר<br />
כך איטליה,<br />
צרפת,<br />
ואנגליה),<br />
(רס"ג, מצרים<br />
בילדותו;<br />
הרמב"ם,<br />
רוב חייו),<br />
צפון צרפת<br />
(רשב"ם)<br />
ודרום צרפת<br />
(רד"ק,<br />
רלב"ג).<br />
למרות פיזורם על פני מקומות שונים,<br />
כל הפרשנים הנ"ל פירשו על<br />
דרך הפשט (עם חריגות; ראה הגדרת 'פשט' בפרק השלישי, עמ'<br />
במפורש שזאת דרכם בפירוש התנ"ך.<br />
,(89-88<br />
כאשר חלק מהם אף כתבו<br />
בשל ההתנגדות האינטואיטיבית בעולם הדתי לסטייה מן הפרשנות המילולית-היסטורית<br />
של המקרא ול'רציונליזציה'<br />
של מרכיבים מקראיים,<br />
ראינו לנכון לא להסתפק בדוגמאות ספורות<br />
של התופעות הללו,<br />
אלא להרבות יחסית בדוגמאות.<br />
כך נוכל להיווכח שלא מדובר במעט חריגים<br />
מהנורמה,<br />
כי אם במגמה בעלת משקל הקיימת אצל פרשנים מהשורה הראשונה של הפרשנות<br />
המסורתית. פרשנים אלה לפעמים מצמצמים את המימד הניסי של הסיפור, או במקרים מסוימים<br />
,12-11<br />
.106-105<br />
1<br />
2<br />
תיאור זה קרוב לדעתנו לגישתו ההרמנויטית של איזר, המוצגת בפרק השלישי, עמ'<br />
יכולנו לכלול פרשנים נוספים למקרא (דוגמת ר' אליעזר מבלגנצי ור' יוסף קרא, חכמי צרפת מן המאות<br />
השייכים לאסכולת הפשט), אבל בחרנו בפרשנים המוכרים יותר לציבור הפוקד את הממ"ד.<br />
118
Change language