××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
סיפורים אלה משקפים לאדם את<br />
היסודות<br />
הרעיוניים<br />
ההוויה, של<br />
ומתמודדים<br />
עם השאלות<br />
הקיומיות של האנושות, כגון: מהות האלוהים, בריאת העולם, הטוב והרוע, הקשר הזוגי והמיניות,<br />
החיים והמוות,<br />
האושר<br />
והסבל.<br />
האדם מסגל מתוך המיתוסים הגדולים של תרבותו את האמונות<br />
והאמיתות המתאימות לו והעונות על צרכיו ותהיותיו,<br />
ומאמץ אותן לתוך הסיפור האישי שלו.<br />
מתוך כך הוא גם בונה קשר רגשי עם כל אלה הרואים במיתוסים אלה בסיס להשקפת עולמם<br />
ולאורח חייהם.<br />
זאת ועוד. לדעת גולדברג<br />
עמ' (1985,<br />
,master stories ,(13<br />
במיוחד אלה שבתנ"ך,<br />
אינם מצביעים רק על קונפליקטים ועל שאלות-העל של המציאות,<br />
אלא גם מכוונים את האדם<br />
להתנהג בצורה נורמטיבית, משום שטמון בהם<br />
–<br />
במפורש או במרומז - מסר מוסרי.<br />
המיתוס אם כן מהווה בסיס להבניית הזהות, ולפי איגן ופריסטלי, הוא מרכיב חיוני בחינוך<br />
–<br />
–<br />
הילד כבר מגיל צעיר.<br />
המשמיט סיפורים אלה<br />
וביניהם סיפורי נס מקראיים<br />
מתכנית<br />
הלימודים, מתוך אמונה שהם אינם מתאימים להתפתחותו הקוגניטיבית של התלמיד הצעיר, מונע<br />
ממנו כניסה לעולם קסום<br />
הנגיש<br />
דרך הרגש והדמיון.<br />
מסקנתו של פריסטלי היא שדווקא<br />
שיטתו<br />
של גולדמן תפגע בהתפתחות הדתית של הילד, ובסופו של דבר תרושש אותו מבחינה מחשבתית<br />
–<br />
–<br />
ותרבותית.<br />
הסיפור המיתי<br />
המגרה את הדמיון והמעורר רגשות חזקים<br />
הוא הכלי המתאים<br />
,(30-28<br />
ביותר להבניית זהותו הדתית של הילד.<br />
עמ' (שם, פאולר גם<br />
התומך כזכור בגישה<br />
התפתחותית בנושא האמונה,<br />
מאמין שגם אם הילד אינו תופס את הסיפור מבחינה קוגניטיבית,<br />
הוא מושפע רגשית מחומרים סמליים ודרמטיים, ואלה תורמים לתפיסתו את המציאות ואת חייו.<br />
הילד לוקח את הדימויים שההורה או המורה מציע, והוא ממשיך לבנות עליהם תמונות ודימויים<br />
נוספים.<br />
פאולר מכנה את הדימויים שהמורה מעביר לילד, 'מתנות'<br />
המזינות את הדמיון הפורה<br />
.<br />
שלו.<br />
באמצעות דמיונו<br />
מרכיב<br />
הילד לעצמו"environment "ultimate<br />
הסביבה האולטימטיבית<br />
הזאת מושתתת על סמלים, דימויים, ומיתוסים, שקולט האדם במשך חייו, ועליהם הוא מייסד את<br />
אמונתו.<br />
סמלים, ברם,<br />
דימויים ומיתוסים זקוקים לשפה מטפורית, 'שפת הדת'<br />
כדברי גולדמן<br />
(שם,<br />
עמ' 33),<br />
הרחוקה מחיי הילד ומשום כך אינה נגישה לו.<br />
לדעתו,<br />
רק אחרי שהילד מתנסה<br />
בהתנסויות החיים יוכל לקלוט את המסרים שמעבירה שפת הדת,<br />
שהיא שפה פואטית<br />
עמ' (שם,<br />
,(34<br />
ומסקנתו (שם):<br />
We seem to have no other way of describing “lived time” save in the form of a narrative …<br />
Narrative imitates life, life imitates narrative.<br />
208
Change language