17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

7<br />

45) , אך לצורכי נוחיות<br />

בין הקוגניציה והרגש יש מן המלאכותיות,‏<br />

גם לדעת<br />

קרתוואל<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

וסדר נתייחס אל כל טקסונומיה בנפרד<br />

‏(כך גם מציע<br />

קרתוואל,‏<br />

שם).‏<br />

בהמשך גם נעמוד על<br />

הקשרים בין המיומנויות הקוגניטיביות והרגשיות,‏<br />

אך כעת נפתח עם שש הקטיגוריות<br />

הקוגניטיביות:‏<br />

יישום,‏ הבנה,‏ ידע,‏<br />

אנליזה,‏<br />

סינתיזה,‏<br />

והערכה.‏<br />

לצד כל קטיגוריה מפרט בלום את<br />

הפעולות הקוגניטיביות המופעלות בשלב הנדון.‏<br />

ישנה חפיפה מסוימת בין שלב ושלב,‏<br />

כאשר<br />

השלב המתקדם דורש מיומנות יותר מורכבת<br />

‏(ראה בהמשך).‏<br />

הגם שחוקרים ביקרו את בלום או<br />

8<br />

הציעו אלטרנטיבות לטקסונומיה שלו , המודל שלו כאמור יסייע לנו בשלב הזה בהגדרת ההוראה<br />

הרב-ממדית במסגרת עיוננו.‏ נציג את ששת השלבים של הטקסונימה ואת יישומם האפשרי על נס<br />

קריעת ים סוף ‏(אין הצעת היישום מתיימרת להיות הדרך הבלעדית ללמד את הסיפור הזה):‏<br />

א.‏<br />

ידע<br />

–<br />

ב.‏<br />

הבנה<br />

–<br />

הלומד יודע את הסיפור,‏ ויכול לציין את פרטיו.‏<br />

הלומד מבין את פרטי הסיפור ואת הרעיונות הכלליים שלו,‏ ויכול להסביר את כל<br />

אלה בכתב או בעל פה.‏<br />

ג.‏<br />

יישום<br />

–<br />

הלומד מבין את הכללים,‏ העקרונות,‏ והתיאוריות עליהם מבוסס החומר הנלמד,‏<br />

והוא מדגים אותם מתוך המסופר או המתואר בכתוב.‏ הוא נדרש לחשוב בצורה מופשטת,‏<br />

כאשר הוא מיישם עקרונות על מצבים שלא הכיר עד עתה.‏<br />

למשל,‏<br />

הלומד מבין מתוך<br />

סיפור נס קריעת ים סוף שאלוהים עוזר לנאמניו ומעניש את אלה הפוגעים בהם;‏ אלוהים<br />

כל-יכול וגובר על מכשולים טבעיים ואנושיים.‏<br />

הלומד מזהה באופן עצמאי עקרונות אלה<br />

ואחרים בפסוקים.‏<br />

ד.‏ –<br />

אנליזה<br />

הלומד מעיין בחומר כדי לגלות את מבני התוכן שלו וצורותיו הלוגיות.‏ הלומד<br />

מפרק את הקטע לחלקים ומנתח אותם על פי ההשקפות,‏<br />

הרעיונות,‏ והיסודות הנמצאים<br />

בהם.‏<br />

הוא מבחין בין רעיונות שונים,‏<br />

ועומד הן על הניגוד או המתח שביניהם,‏<br />

הן על<br />

הקשרים שביניהם.‏<br />

פעולה זו דורשת הפשטה ברמה גבוהה יותר מאשר בפעולת היישום.‏<br />

למשל,‏<br />

בסיפור קריעת ים סוף,‏<br />

הלומד מבחין בין התיאור ה'טבעי'‏<br />

של הסיפור<br />

יד,‏ ‏(שמ'‏<br />

כא)‏ לבין התיאורים סותרי-הטבע ‏(שם פס'‏ טז-‏ טי ),<br />

משווה ומעמת ביניהם.‏<br />

ה.‏ –<br />

סינתיזה<br />

הלומד מחבר ומצרף יחד את הכללים והעקרונות שלמד,‏<br />

ומתוכם יוצר יצירה<br />

חדשה בכוחות עצמו.‏<br />

למשל,‏<br />

במקרה של קריעת ים סוף,‏<br />

הלומד מצרף יחד את שתי<br />

.(156<br />

;2001<br />

7<br />

8<br />

הפרדה זו נוגדת את רוח הגותו של בובר,‏ הרואה את האדם לא כצרור של תכונות או חלקים,‏ אלא כשְ‏ למות אחת<br />

‏(ראה פרק חמישי,‏ עמ'‏<br />

ראה:‏ מרזנו,‏ פסיג,‏ שם,‏ עמ'‏<br />

.32-30<br />

184

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!