××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
של מושגים ומינוח,<br />
והוא כולל בתוכו מגוון סוגות ספרותיות המשקפות תפיסות שונות של הנס<br />
(זקוביץ, תשמ"ז, עמ' 9). בפרק זה נשתדל לתמצת את הגישות הרווחות, בידיעה שאין באפשרותנו<br />
4<br />
במסגרת זו למצות את כל מאפייני הנס על כל המתחים הפנימיים שבו .<br />
במסגרת עבודה הדנה<br />
בהוראת הנס ובבעיותיה,<br />
חשוב לספק למורה מידע בסיסי ו'מורה דרך'<br />
לזיהוי הנס המקראי,<br />
מטרותיו, וייחודו, וכל זה על רקע האמונות והדעות ששלטו בעולם העתיק. מידע זה יסייע למורה<br />
להתמודד עם האתגרים שהנס המקראי מציב בפניו.<br />
של הנס המקראי טיפולוגיה<br />
א.<br />
.1<br />
במקרא וטבע<br />
בין נס ו הקשר<br />
לדעת זקוביץ, המקרא אינו יודע "את המושג טבע, ואף לא תפיסה כיוצא בו" (שם, עמ'<br />
.(19<br />
במקום המושג<br />
'טבע'<br />
משתמש המקרא במושג<br />
(שם), 'בריאה'<br />
והמעשה הניסי מהווה אפוא המשך<br />
לבריאה של ששת ימי בראשית, "מעין משיכת מכחול נוספת, שהאמן מוסיף לציורו כדי להשלימו<br />
או ליפותו" (שם, 22).<br />
עמ'<br />
עם זאת,<br />
5<br />
אין באירוע הניסי יצירת יצורים או חומרים חדשים ,<br />
אלא<br />
ארגון מחדש של רכיבי הבריאה (שם, עמ'<br />
.(23<br />
לעומת הסתייגותו של זקוביץ מן המושג טבע בהקשר המקראי, אין כשר מתנער ממושג זה<br />
כאשר הוא מנתח מקראות המתארים התרחשויות ניסיות.<br />
ישנם פסוקים המציינים אירוע מסוים<br />
שאינו תואם את השכיח או המצופה מן הטבע: הסנה בער באש והסנה איננו אכל (שמ' ג, ב); לא<br />
בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך<br />
ד); כט, (דב'<br />
ויעמד השמש בחצי השמים ולא<br />
אץ לבוא כיום תמים (יהו'<br />
י,<br />
יג); כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר (מל"א יז, טז);<br />
ועוד.<br />
–<br />
בכל הפסוקים האלה מציין המקרא מה לאלאלאלא קרה (כשר, שם, עמ'<br />
:(42<br />
לפנינו אפוא שורה של אירועים אשר הכתובים מציגים אותם כחורגים<br />
באופן<br />
...<br />
מפורש –<br />
ממהלכו השכיח של הטבע,<br />
באשר הם מבטלים את קיומו של הרגיל<br />
4<br />
5<br />
גם בעולם החמ"ד אין מנוס מלהתמודד עם תיאורים שונים של אותו סיפור, או מתחים פנימיים בתוך סיפור מסוים<br />
(ראה, למשל, תיאור הופעת המלאך המשחית בשמ"ב כד, טז, לעומת התיאור שבדה"א כא, טז). הגישה המסורתית<br />
משתדלת לשלב בין גירסאות שונות וסתירות פנימיות באמצעות מספר אסטרטגיות קריאה, מתוך השקפה<br />
הרמוניסטית (חלקן נראה בפרק השביעי, ביחס לסיפור עמידת השמש בגבעון). בניגוד לגישה המסורתית המיוצגת<br />
על ידי החמ"ד, המחקר הביקורתי כידוע מייחס תיאורים שונים של אותו סיפור או מתחים פנימיים שבסיפור,<br />
למקורות שונים המהווים בסיס לטקסטים המקראיים. עבודה זו איננה מתבססת בדרך כלל על פירות המחקר<br />
המדעי למקרא, משום שהיא מראש מצהירה על עיסוקה בעולם החמ"ד. עם זאת, יש מקום לשאול אם המחקר<br />
מצאנו שפון ראד מטעים ש-J 'הצעיר' מתאר את ה' כפועל<br />
גילה גישות שונות לנס לפי התעודות<br />
באופן ניסי בסיפורי האבות, אבל בהמשך הוא מתאר את ה' כפועל מאחורי הקלעים, כמו בקריעת ים סוף (שם<br />
נשבה רוח קדים כל הלילה). ואילו לדעתו מרבה לתאר ניסים על-טבעיים עמ' ליכט (תשל"ח, כרך<br />
ה, עמ' דוחה את ההבחנה הזאת ומכנה אותה מלאכותית ובלתי משכנעת.<br />
זקוביץ מציין שהמן יכול להוות יוצא-דופן לכלל זה, אבל גם אותו מנסה המקרא לקרב למציאות מוכרת (ראה שמ'<br />
טז, לא).<br />
.(177<br />
,1962)<br />
.J, P, E, D<br />
E<br />
(878<br />
52
Change language