17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

-<br />

אם אלה אשר יש להן זיקה -<br />

לטעמנו<br />

לעולם הרוחני-המסורתי של הקהילה הפרשנית-‏<br />

האורתודוקסית,‏<br />

9<br />

או שלפחות עשויות להשליך אור עליהן או להעשירן .<br />

בפרק הבא נעַ‏ מת את<br />

הקריאות שניתחנו עם אלה שבחרו בהן פרשני ימי הביניים בפרקטיקה של הפרשנות.‏<br />

דרך<br />

הפריזמה של הטיפולוגיה,‏ נוכל להבין טוב יותר מה מרחב התמרון הפרשני העומד לרשות הפרשן<br />

המסורתי,‏<br />

ומה הוא בוחר שלא לאמץ לתוך פרשנותו.‏<br />

המורים,‏<br />

מצידם,‏<br />

עשויים להבין מתוך<br />

הטיפולוגיה את האפשרויות השונות של קריאת<br />

סיפור הנס,‏<br />

ואת הבסיס ההרמנויטי של כל<br />

קריאה.‏ בהעמדת טווח קריאות זה,‏ יוכל המורה להבין היכן הוא ‏'ממוקם'‏ ובכך לעמוד על אמונות-‏<br />

10<br />

היסוד שלו ביחס למקרא . גלגר מסביר את הערך שבתרגיל כזה ‏(שם,‏ עמ'‏ 124):<br />

The unfamiliar always calls for interpretation… But it is also the case that<br />

the familiar requires interpretaion… That which is taken for granted is<br />

that which calls for the most philosophical questioning.<br />

על המורה לעשות רפלקציה דווקא לגבי שיטותיו ודרכי ההוראה המוכרות לו.‏<br />

אם הוא<br />

יעמת את אלה עם הבעיות הקיימות,‏ יתכן ויגיע להוראה האקלקטית שמעודד שוואב.‏<br />

הרמנויטית של סיפורי הנס טיפולוגיה<br />

א.‏ הטיפולוגיה המוצעת לדרכי קריאה שונות של סיפורי הנס שאובה מדרכי קריאת טקסטים<br />

המצויות בספרות ההרמנויטית,‏<br />

אבל<br />

איננה שכפול שלהן,‏<br />

אלא יישומן<br />

לגבי<br />

טקסט מסוים,‏<br />

סיפור<br />

המקראי,‏ הנס<br />

ולגבי קהילה פרשנית מסוימת,‏<br />

עולם החמ"ד.‏<br />

כאמור,‏<br />

המחויבות המיוחדת שלומדי<br />

--<br />

המקרא הדתיים רוחשים --<br />

או לפחות אמורים או נדרשים לרחוש<br />

כלפי הטקסט<br />

המקראי<br />

משפיעה במידת מה על האופציות ההרמנויטיות העומדות בפניהם.‏<br />

לכן נמצא שבטיפולוגיה<br />

שתוצע להלן,‏ החלוקה בין הגישות שונה בפרטים מסוימים מטיפולוגיות אחרות<br />

המתמקדות בסוגיה ההרמנויטית כשלעצמה,‏ ולא ביישום ההרמנויטיקה כפי שעשינו כאן.‏<br />

12 11<br />

‏(וולפיש , גלגר (<br />

ברצוננו להדגיש שטיפולוגיות במהותן אינן כלים מדויקים,‏<br />

וסיווּג כלשהו הנעשה<br />

באמצעותם אינו חד-משמעי.‏<br />

יש להתייחס לטיפולוגיה המוצעת ככלי היוריסטי,‏<br />

המסייע לקורא<br />

9<br />

,(1992)<br />

9<br />

10<br />

11<br />

12<br />

גלגר עמ'‏ ואילך,‏ מציע טיפולוגיה שונה של גישות הרמנויטיות.‏ לא התייחסנו כאן לגישה<br />

הדקונסטרוקציוניסטית וגישות פוסטמודרניות אחרות,‏ משום שלאור שלילתם של משמעות יציבה לכל טקסט<br />

והחופש הפרשני שהם מעניקים לקורא,‏ הבעיות שנדונות כאן אינן עולות.‏ למעשה אין לדעתם מניעה שהקורא<br />

יבין את הטקסט בכל אופן שייראה לו כבעל-משמעות.‏ והשווה פרק ראשון,‏ הערה<br />

על הערך ברפלקציה מן הסוג הזה,‏ ראה דיוננו:‏ דורף,‏ פרק ראשון,‏ עמ'‏ וראה להלן,‏ פרק שמיני.‏<br />

תשנ"ח-א,‏ עמ'‏<br />

עמ'‏<br />

.24<br />

.37-36<br />

.103-87<br />

.24-9<br />

,1992<br />

86

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!