××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
דומים שבמקרא? איזו משמעות רוחנית עשוי הסיפור להעניק לקורא העכשווי? דומה שאין הבדל<br />
של ממש בין הגישה המטפורית לגישה הדיאלוגית בעבודה הטקסטואלית,<br />
בהתמקדות בחוויה או<br />
במעורבות האלוהית הנחווית, אלא באפיונים מסוימים של החוויה: הגישה הדיאלוגית מטילה על<br />
החוויה דרישות דתיות-רוחניות מסוימות,<br />
שאינן קיימות בהכרח בגישה המטפורית.<br />
לדעתנו יש<br />
רווח והפסד בכל גישה:<br />
בובר<br />
(או בוברייני)<br />
עלול לפספס מרכיבים<br />
מסוימים של הטקסט/האירוע<br />
שאינם מתאימים לתחומי ההתעניינות שלו,<br />
ולעומת זאת התמקדותו יכולה לחדד את הרגישות<br />
של הקורא לבשורה הרוחנית-הקיומית של הטקסט,<br />
דבר שיכול לבלוט פחות בקריאה מטפורית<br />
יותר משוחררת.<br />
מכיון שנבקש להתאים את הקריאה הדיאלוגית לציבור הדתי,<br />
נחפש במקורות המסורתיים<br />
רמיזות העשויות לשמש בסיס לגישה הזאת.<br />
נסתייע בשני מדרשי חז"ל המאירים לדעתנו<br />
אספקטים דיאלוגיים של טקסט מקראי זה:<br />
ד"א האזינו השמים א"ר יהושע דסיכנין מכאן אתה למד שיש לשמים פה, ולב, ואוזן,<br />
דכתיב מנין פה<br />
השמים יט) (תהלים<br />
דכתיב מנין ולב אל, כבוד מספרים<br />
ה) (דברים<br />
דכתיב מנלן ואוזן השמים, לב עד באש בוער וההר<br />
האזינו...<br />
[וילנא] רבה (דברים<br />
פרשה י ד"ה ד ד"א האזינו, עמ'<br />
.(235<br />
על פי דרשה זו השמים מסוגלים לדבר,<br />
לחוש,<br />
ולהקשיב.<br />
ובמדרש אחר,<br />
השמים מספרים את<br />
שבחו של ה' כאשר הם רואים בהצלחתם של ישראל:<br />
...<br />
כך אמר דוד<br />
הארץ<br />
וכל מה שיש בה אינן יכולין לספר<br />
שבחו של הקב"ה,<br />
יוכל ומי<br />
שבחו, לספר<br />
השמים<br />
אותו, מקלסין הכל ואימתי אל, כבוד מספרים<br />
כשירומם<br />
קרנם<br />
של ישראל, שנאמר וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה<br />
(תהלים קמח יד) (מדרש תהלים (בובר) מזמור יט ד"ה [ג] והשמים מספרים, עמ' פג)<br />
מדרשים אלה מרמזים לקשר הדוק בין אלוהים<br />
שמים<br />
ישראל.<br />
– השמים מאזינים<br />
-<br />
ומדברים עם שותפיהם לשיח קוסמי,<br />
ומכאן שבני אדם עשויים להפיק תועלת רבה מן השיח<br />
שהשמים מקיימים.<br />
אם ניישם רעיון זה על סיפור העמדת המאורות,<br />
נוכל לשאול בסגנונו של<br />
בובר:<br />
מהו אותו דו-שיח המתקיים באמצעות<br />
'עצירת'<br />
השמש והירח<br />
(השווה פרק חמישי,<br />
עמ'<br />
?(160<br />
כדי לענות על שאלה זו,<br />
נחזור לסיפור ביהושע כדי<br />
'לשמוע'<br />
אותו,<br />
בעיקר באמצעות<br />
.(164-163<br />
המילים המנחות ומשחקי המילים השזורים בו<br />
(ראה פרק חמישי,<br />
עמ'<br />
שלוש מילים<br />
232
Change language