17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

הפרספקטיבות על מה שאירע,‏<br />

ומסיק שהנס האמיתי היה בעיתוי של האירוע:‏ רוח קדים<br />

ייבשה את הים,‏<br />

ובני ישראל הלכו בתוכו,‏<br />

ואחר כך הרוח שככה והמים חזרו למסלולם<br />

הרגיל וכיסו את המצרים.‏<br />

את התיאור:‏<br />

‏'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם'‏<br />

פס'‏ ‏(שם,‏<br />

כט)‏ הוא מפרש כמטפורה ולא באופן מילולי.‏<br />

ו.‏ –<br />

הערכה<br />

הלומד מעריך ושופט את העקרונות,‏<br />

הרעיונות,‏<br />

והתיאוריות שהועלו בלימוד,‏<br />

על פי קריטריונים אובייקטיביים.‏<br />

על פי טקסונומיה זו,‏ הפעולות הכלולות בשני השלבים הראשונים יחסית פשוטות,‏ והחל מן<br />

השלב השלישי הפעולות דורשות כישורי הפשטה וניתוח יותר מפותחים.‏<br />

במסגרת הוראת סיפור<br />

הנס המקראי נראה לנו שפעולת היישום עדיין פשוטה יחסית,‏ וילד צעיר הלומד למשל את סיפור<br />

קריעת ים סוף יכול להבין את המסרים הבולטים של הסיפור בד בבד עם לימוד פרטי הסיפור,‏ ואף<br />

להגיע לחלקם בכוחות עצמו.‏ נכנה אפוא פעולת ההפשטה ברמה זו ‏'הפשטה נמוכה'.‏ לעומת זאת,‏<br />

היכולת לבצע את פעולת האנליזה נסמכת על<br />

‏'הפשטה גבוהה',‏<br />

המאפשרת ניתוח רעיונות,‏<br />

ועימות,‏<br />

השוואה,‏<br />

והנגדה בין מושגים שונים.‏<br />

תרגום פעולת האנליזה בהקשר של סיפור הנס<br />

המקראי בחמ"ד פירושו:‏<br />

התובנה שטקסט יכול להכיל יותר מרובד משמעות אחד,‏<br />

היכולת לזהות<br />

את רבדי הטקסט האלה,‏<br />

והיכולת להשוות ולעמת ביניהם.‏<br />

במסגרת עבודה זו<br />

‏(ראה פרק שלישי)‏<br />

הצענו שמשמעויות אלה עשויות לכלול פרשנות מילולית/שמרנית,‏<br />

ובנוסף פרשנות מטפורית או<br />

דיאלוגית.‏<br />

פעולות אלה מצטרפות אפוא תחת הכותרת<br />

‏'למידה רב-ממדית'.‏<br />

מאיזה גיל אם כן<br />

עשויה הוראה רב-‏ ממדית מסוג זה להתאים לתפיסתו הקוגניטיבית של הילד?‏<br />

לפני שנציע מענה<br />

לשאלה הזאת,‏<br />

נצטרך לשקול גם את המיומנויות הרגשיות של הלומד;‏<br />

כאמור,‏ אין להסתפק רק במדרג פעולות קוגניטיביות כאשר שואלים לגבי בשלות התלמיד ללמידה<br />

מסוימת.‏<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏ מרזנו<br />

מצביע על חשיבותו של הרגש<br />

בכל הקשור ללמידה,‏<br />

ועל הקֶ‏ שר<br />

(50<br />

ההדוק בין הרגש לבין הקוגניציה;‏<br />

האינטראקציה בין עמדות,‏<br />

אמונות ורגשות קובעת את<br />

המוטביציה של התלמיד ללמוד את החומר המוצע,‏<br />

ותורמת להצלחת הלמידה<br />

‏(השווה סלובי<br />

עמ'‏ שם,‏ וסלוטר,‏<br />

ואם עירוב הרגשות חשוב בלמידה בכלל,‏<br />

על אחת כמה וכמה חיוני הוא<br />

.(34-3<br />

בלמידת המקרא במסגרת החמ"ד,‏<br />

שכן,‏<br />

מטרה ט שברשימת המטרות בתחום האמונה והרגש<br />

שבתכנית הלימודים למקרא בממ"ד קובעת:‏ ‏"(התלמיד)‏<br />

יפַ‏ תח יכולת להבין את המסר הדתי<br />

שבסיפור המקראי ולהזדהות עם ערכים דתיים,‏<br />

לאומיים,‏<br />

9<br />

חברתיים וכלל אנושיים"‏ . לפיכך,‏ נביא<br />

9<br />

השווה את דברי שקדי והורנצ'יק בנושא הוראת המקרא בכלל<br />

:(107 עמ'‏ ,1995)<br />

185

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!