××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
השפה החווייתית של הכתוב למונחים המתאימים לידע המדעי שלו, כלומר: לא השמש נעצרה, כי<br />
אם כדור הארץ הפסיק להסתובב על צירו. מעבר לכך,<br />
הקורא יודע שעצירת כדור הארץ מסיבובו<br />
תגרום<br />
לזריקת כל תושבי הארץ לחלל בגלל כוח האינרציה,<br />
ואז נדרש עוד נס כדי לעצור את<br />
ההשלכות של הנס המקורי; נס נערם על נס. את ניסוח הכתוב כעצירת המאורות ניתן להסביר על<br />
פי דרכו של המקרא לתאר אירועים טבעיים על פי האופן שהאדם חווה אותם. ברם ההכרה בגודל<br />
החריגה של נס זה מחוקי הטבע מחדדת את השאלות ששאלנו ב'סדר הראשון':<br />
האם אין חוסר<br />
פרופורציה בין רמת הניסיות של האירוע לבין הסיפור בו הוא משובץ? הרי ראינו לעיל שה'רווח'<br />
מהנס איננו גדול כל כך<br />
(שהרי ממילא הובטח הניצחון ליהושע),<br />
ולעומת זאת ה'מחיר'<br />
של הנס<br />
בהפקעה מוחלטת של חוקי הטבע הוא אדיר. בניסים מרשימים אחרים, כגון קריעת ים סוף, גודל<br />
הנס תואם את הצרכים שעליו הוא עונה ואת התוצאות שלו.<br />
אך כאן קשה לומר שהקרב בגבעון<br />
הצדיק נס שעולה אפילו על נס קריעת ים סוף.<br />
שאלה זו שייכת הן לסדר השני,<br />
הן לסדר הראשון.<br />
כזכור,<br />
שאלות מן הסדר השני נובעות מן<br />
.2<br />
ההתנגשות בין המטען התרבותי שהקורא מביא עימו אל הטקסט,<br />
לבין מה שהוא מגלה בטקסט.<br />
והנה בסיפור הנדון, הקורא מצפה שהסגנון הספרותי יתאים לתוכן המיוחד שבו, כלומר, כשמדובר<br />
באירוע כל כך חריג ודרמטי,<br />
מצופה שהמספר יפרט את השלבים לקראת האירוע,<br />
את האירוע<br />
עצמו,<br />
ואת התוצאות.<br />
במקום זאת,<br />
עמידת גרמי השמים<br />
'נבלעת'<br />
בכמה פסוקים בודדים,<br />
בין<br />
תיאור המרדף אחרי אנשי גבעון לבין סיפור לכידת חמשת מלכי הדרום;<br />
שלושה<br />
פסוקים בלבד<br />
10<br />
מוקדשים לתיאור הנס ותוצאותיו .<br />
האם לא היה ראוי שאירוע כל כך חריג יזכה להרצאה יותר<br />
ארוכה ומפורטת? וכאן נכנסים שיקולים מן הסדר הראשון: הקורא משווה בין ההתייחסות לנס זה<br />
לבין ההתייחסות לניסים אחרים,<br />
ומגלה שאכן סיפורנו לוקה בחסר.<br />
אם נקח לדוגמה את סיפור<br />
קריעת הירדן (יהו' פרק ג-ד), נראה שלפני האירוע מכריז<br />
יהושע בפני העם על 'נפלאות'<br />
העומדות<br />
בפתח (ג, ה), וגם ה' חוזר על כך באזני יהושע (פס' ז). ה' מתאר ליהושע איך יתבצע מעבר הירדן,<br />
ובאיזה רגע ייקרעו המים<br />
יג). (פס'<br />
מפסוק יד עד פסוק יז בא תיאור מפורט של המעבר והנס.<br />
–<br />
כמעט שני פרקים שלֵמים –<br />
ג ו-ד<br />
מוקדשים לנס פחות<br />
דרמטי מן הנס שבפרק י.<br />
ניתן לטעון<br />
שקריעת הירדן היתה מתוכננת מראש,<br />
ולכן זכתה להכנה ארוכה,<br />
ואילו עמידת השמש<br />
'נשלפה'<br />
ברגע האחרון ולכן חסרה הכנה. אך היא הנותנת:<br />
קשה להבין כיצד המקרא מציג אירוע מרשים<br />
,<br />
10<br />
מצאנו שאלת אריכות דיווח מחד, וכיווצו, מאידך, ביחס לסיפור יפתח (שופ' יא). י' אמית שואלת למה סיפור<br />
נצחונו של יפתח בַ קרב מוצג בקצרה (שם, לב-לג), ואילו הסיפור על נדרו ארוך בהרבה (שם, ל-לא; לד-מ).<br />
תשובתה היא שהמספר רצה להוקיע את תופעת הקרבת אדם, וביקש להציג את יפתח כשופט חוטא, ולא כמושיע<br />
105). עמ'<br />
,1994)<br />
220
Change language