××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
של הטקסט,<br />
מתוך העמדה שזאת כוונת המחבר.<br />
בגישה ה'מטפורית-אליגורית'<br />
שלו ניתן למצוא<br />
קירבה לדעותיהם של קופלנד ופרדס (דוגמת תפיסתו את סיפור הבריאה).<br />
מבין הדמויות שנדונו בפרקנו עד כה בולט<br />
הרמב"ם<br />
בכמה מישורים:<br />
באמירות הברורות<br />
שלו באשר למגמתו לצמצם בתופעות הניסיות,<br />
בהצגה ברורה של המניעים והשיקולים המביאים<br />
אותו לכך,<br />
ובהצגה הברורה של המשנה ההרמנויטית המאפשרת לו זאת.<br />
הרצון של<br />
הרמב"ם<br />
לצמצם את תופעת הנס מושרשת אמנם בשיקולים פילוסיפיים,<br />
אך יש לו גם השלכות חינוכיות.<br />
מה תהיה תרומתו של<br />
הרמב"ם<br />
להוראת סיפור הנס המקראי?<br />
לפי טיפולוגיית הבעיות שבפרק<br />
הראשון, יתכן שלפחות לגבי חלק מן הבעיות, ככל שיורד מספר הניסים למינימום, כך מתעוררות<br />
בעיות: פחות<br />
האדם מצפה פחות לנס;<br />
לומד לקחת אחריות על הנעשה;<br />
מתייחס לבריאה כדבר<br />
מושלם<br />
(פחות או יותר).<br />
גם אם מבחינה רציונלית אין מקום להבחין בין מספר רב או מעט של<br />
ניסים, כפי שראינו בטענת אברבנאל (פרק שלישי, עמ'<br />
בצמצום תופעת הנס (ראה את דברי י' ליבוביץ, פרק ראשון, עמ'<br />
44<br />
), 93 נראה שמבחינה חינוכית יש משמעות<br />
.(42<br />
זאת ועוד. נזכיר בהקשר זה את דברי שביד המטעימים שעבור הרמב"ם, הנס משמעותי רק<br />
כאשר הוא חלק מאירוע 'מכונן' המכשיר את הלבבות לקבל עול מלכות שמים ועול מצוות. כלומר,<br />
הצמצום של הנס אצל הרמב"ם אינו 'כמותי' בלבד, אלא גם 'איכותי' –<br />
רק סוג מסוים של סיפורי<br />
ניסים,<br />
השייך לתקופה מסוימת מאוד בהיסטוריה,<br />
מצריך קבלה באופן מילולי,<br />
על פי שיטת<br />
הרמב"ם. תובנה זו עשויה לסייע לתלמידים להבין למה אין ניסים גלויים מתרחשים בימינו, ולמה<br />
45<br />
אין לחפש אותם בכל אירוע היסטורי .<br />
זאת ועוד.<br />
כמו שראינו<br />
אצל ראב"ע,<br />
שבפרשנותו הוא<br />
(276-272<br />
מציע פירוש ניסי לצד פירוש נטורליסטי,<br />
כך גם נמצא אצל<br />
הרמב"ם.<br />
עמ' (שם, ריינס<br />
מציין שבהקשר של ההתגלות למשה בסיני,<br />
מציע<br />
הרמב"ם<br />
שלוש תפיסות<br />
(מו"נ ח"א פכ"א):<br />
או<br />
שהכל היה מראה נבואי,<br />
או שבנוסף ל'השגה השכלית'<br />
ראה משה מראות בחוש הראיה,<br />
שגם או,<br />
שמע משה קולות בחוש השמיעה. הצעת אופציות שונות ממעטת בצורה סמויה את המימד הניסי,<br />
44<br />
45<br />
הרמב"ןןןן א, מוסד הרב<br />
כתבי<br />
השווה רמב"ן: על כך נתמה מן הרמב"ם שהוא מגרע הנסים ומגביר הטבע (שאוועל,<br />
קוק, תשכ"ג, עמ' קנד).<br />
מעבר להתייחסויות הרמב"ם לנס ולנסיונותיו לצמצמו, יש לתת את הדעת ליחסו ל'שמים המספרים כבוד אל':<br />
בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא<br />
אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול... (הלכות יסודי התורה פ"ב ה"ב).<br />
דווקא ההתבוננות בטבע מובילה להכרה בחכמה האלוהית ומתוך כך מגיע האדם לאהבת ה'. תובנה זו עשויה<br />
להתקבל אצל התלמיד המודרני, הרגיל לטייל בחיק הטבע ולהתרשם באופן בלתי-אמצעי מעוצמתו ומיופיו, ומתוך כך<br />
להרהר בבורא עולם.<br />
142