17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

יכול לעמוד על המבנה של בעיה במתימטיקה,‏ להסיק מסקנות מתוך השערה,‏ ולחשוב על כמה<br />

נתונים בעת ובעונה אחת.‏ יש לו תפיסת זמן מורחבת,‏ כך שהוא יכול להבין יותר טוב,‏ הן את<br />

העבר,‏<br />

הן את העתיד.‏<br />

הילד חושב חשיבה סימבולית,‏<br />

כך שהוא יכול לשקול רעיונות שאינם<br />

קשורים ישירות לעולמו הפיסי.‏ הוא יכול לבנות היפותיזות ולבחון אותן כדי להגיע לפתרונות<br />

לבעיות.‏<br />

הגם שאין הקבלה מלאה בין מושגיו של פיאז'ה לאלה של בלום,‏ נראה שתיאורו של פיאז'ה<br />

את החשיבה המאפיינת את גיל ההתבגרות מקביל במידה גדולה לחשיבה של שלב ה'אנליזה'‏<br />

של<br />

בלום.‏ על פי הבנת שניהם,‏ הילד מסוגל להבין את המבנה של חומר מסוים,‏ לשקול יותר מפיתרון<br />

אחד,‏<br />

לתפוס כמה משמעויות בבת אחת,‏<br />

להתמודד עם חומרים שאינם קשורים באופן קונקרטי<br />

לעולמו,‏<br />

ולחשוב בצורה מופשטת ברמה גבוהה.‏<br />

יוצא אפוא שבהוראת סיפור הנס המקראי,‏ מורה<br />

המבקש להציע ללומד מספר פירושים,‏<br />

וביניהם גישות הדורשות הפשטה,‏<br />

כגון חשיבה מטפורית,‏<br />

James<br />

)<br />

ימתין עד גיל שתים עשרה בערך כדי ליישם הוראה כזאת.‏<br />

שני חוקרים שהתבססו על מחקריו ומסקנותיו של פיאז'ה הם ג'יימס פאולר<br />

,<br />

(Ronald Goldman)<br />

בנושא ההתפתחות האמונית של הילד,‏<br />

ורונלד גולדמן<br />

בנושא<br />

(Fowler<br />

התפתחות החשיבה הדתית של הילד.‏<br />

ממצאיהם רלוונטיים לשאלת התאמת דרכי הוראת סיפור<br />

הנס המקראי לגיל הלומד,‏<br />

ולכן נביא בקצרה כמה ממסקנותיהם.‏<br />

גולדמן אף דן באופן ישיר<br />

בהוראת סיפור הנס המקראי,‏ ועל כן נרחיב יותר בדבריו.‏<br />

לדעת פאולר,‏<br />

האמונה<br />

פירושה הדרך בה מחפש האדם משמעות בחיים ומעצב אותם.‏<br />

.(4<br />

האמונה גם מספקת דרך לאדם להתחבר עם אחרים על רקע מצע אמוני משותף (1981,<br />

עמ'‏<br />

הילד עובר שלבים בהתפתחותו<br />

האמונית,‏<br />

בהתאם לגילו.‏<br />

פאולר משרטט מספר שלבים עד גיל<br />

שבע-עשרה,‏ ונתמקד בשניים מביניהם ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

א.‏ גיל שבע עד אחת-עשרה מתאפיין ב-‏<br />

:(150-133<br />

.mythic-literal faith<br />

בשלב זה,‏ ילדים מתחילים לחשוב<br />

בצורה הגיונית וקונקרטית;‏<br />

הילד מבחין בין עובדה לבין פנטסיה.‏<br />

הוא מסתכל על העולם כמקום<br />

צפוי,‏<br />

בדומה לסיפור המוביל לסוף ברור.‏<br />

התפיסה של תורת הגמול שולטת בעולם,‏<br />

גם בעולמו<br />

הפרטי,‏<br />

וגם בעולם הרחב.‏<br />

הילד מתחיל לאמץ את הסיפור שאליו הוא שייך:‏<br />

הסיפור הלאומי,‏<br />

הדתי,‏ או המשפחתי שלו.‏ הוא מתייחס לסיפורים,‏ לאמונות,‏ ולפרקטיקות של קבוצת ההשתייכות<br />

שלו בצורה מילולית ומוחשית.‏<br />

ברם,‏<br />

אין לילד עדיין המיומנות השכלתנית המאפשרת הסתכלות<br />

רחבה על כל הסיפור כמכלול.‏<br />

הילד נמצא עדיין בשלב<br />

‏'מילולי'‏ שחוסם אותו בפני תפיסה רחבה<br />

190

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!