××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ש)<br />
29<br />
אותו . אשר לשאלת היסטוריות האירוע הניסי, ראינו שחוקרים אלה אינם עוסקים בשאלה זו, או<br />
שממעיטים בערכה,<br />
משום שבשבילם אין העובדות הריאליות חשובות;<br />
הם מפרשים את סיפור<br />
הנס ככלי המעביר מסרים,<br />
רעיונות,<br />
וערכים,<br />
ואין לצפות ממנו לשקף מציאות אובייקטיבית<br />
היסטורית. יש לציין שקריאה זו קרובה יותר לגישה (א), משום שקוראים אלה מטעימים שאין הם<br />
מוכנים להסתפק בקריאה מילולית,<br />
והם ניגשים לטקסט עם הציפיות והרצונות האישיים שלהם.<br />
הטקסט אינו מסמן להם באופן ברור שיש רובד נוסף של משמעות.<br />
האם יש מקום בעולם הדתי לגישה כזו של פרשנות הנס? בסעיף הקודם הטעמנו שהקריאה<br />
המילולית היא המועדפת בעולם הדתי, בין היתר משום שהיא משקפת לטענת תומכיה את כוונת<br />
המחבר (או את 'כוליות' הטקסט). ברם, יש מפרשים מסורתיים המסתייגים ממסקנה זו, בטענתם<br />
שלפעמים לא התכוון המחבר<br />
(הטקסט)<br />
בכלל לקריאה מילולית;<br />
לפעמים הוא רומז שאין בהבנה<br />
המילולית כדי למַ צות את עיקר המשמעות של<br />
הקטע.<br />
מן המפורסמות שמדרשי חז"ל מפרשים<br />
אירועים מקראיים גם בצורה<br />
סמלית:<br />
האיל הנאחז בסבך העץ<br />
יג) כב, (בר'<br />
מסמל את ישראל<br />
העתידים להסתבך בחטאים ובצרות,<br />
וסופם להיגאל על ידי קרן האיל<br />
(ויקרא רבה פרשה כט,<br />
י,<br />
עמ'<br />
תרפג-תרפד);<br />
הסנה מסמל את שפלות בני ישראל במצרים<br />
(שמות רבה פרשה ב,<br />
מהדורת ה,<br />
עמ' שנאן, 113-112);<br />
השטן המדבר נגד איוב הוא היצר הרע<br />
(בבלי מסכת בבא בתרא טז ע"א).<br />
דוגמאות אלה ממחישות את התפיסה שיש לחשוף את הרבדים הרעיוניים של הסיפור המקראי;<br />
מאחורי הסיפור של<br />
'מה היה'<br />
הסתיר המחבר את כוונתו העיקרית שהיא ללמד את משמעות<br />
האירוע.<br />
יתרה מזו:<br />
קיימת האפשרות,<br />
לפחות על פי ר'<br />
שמואל בר נחמני,<br />
שהמקרא<br />
'ממציא'<br />
סיפורים ודמויות כדי להעביר מסר רעיוני ("איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה", בבלי מסכת<br />
בבא בתרא טו ע"א).<br />
הרמב"ם<br />
המשיך בכיוון<br />
כללי<br />
זה כאשר כתב על מעשה בראשית<br />
ח"ב (מו"נ<br />
פכ"ט, מהדורת שורץ, כרך א, עמ'<br />
359 "כל מה שהוזכר בעניין מעשה בראשית בתורה אינו כולו<br />
כפשוטו כפי שההמון מדמה..."<br />
ובנושא זה כותבת נחמה ליבוביץ<br />
(תשס"ג, עמ'<br />
:(10<br />
קל להרגיל תלמידים מקטנות,<br />
שהפירוש המילולי,<br />
אותו פירוש הנראה לך בקריאה<br />
ראשונה,<br />
אינו בהכרח<br />
(ואף לא על פי הרוב)<br />
הפירוש הבטוח ביותר.<br />
לעתים תכופות<br />
כבר בקריאה שנייה,<br />
בעיון שני,<br />
יתברר שעל פי ההקשר לא יוכל פירושך הראשון<br />
להיות ההולם את הפסוק.<br />
29<br />
יש לציין שגם בפרשנות המסורתית אפשר למצוא לפעמים גישה דומה. ראה, לדוגמה, פירושו של אברבנאל לבר' ג,<br />
א, ד"ה והנחש היה ערום (עמ' מד-מה). נראה עוד דוגמאות בפרק הבא.<br />
102
Change language