××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ההבטחה "כי אהיה עמך" (פס' יב), המסומלת באש הסנה, עלולה להתבטא כ'אש אוכלה' אם העם<br />
חוטא (בחירת ישראל, עמ'<br />
91). אש הסנה מלמדת שהנוכחות האלוהית לעיתים עלולה לסכן ולא<br />
רק להגן על עם ישראל.<br />
בהתגלות בסנה אין הרצאה שמרצה אלוהים למשה.<br />
מה שמתרחש הוא מפגש דיאלוגי:<br />
משה ניגש לסנה מתוך פליאה, ומתוך רצון לראות, להבין את משמעות האירוע. אלוהים רואה "כי<br />
סר לראות" (שמ' ג, ד)<br />
–<br />
ואז הוא קורא<br />
–<br />
משה! משה שומע את הקריאה, ובמילה אחת<br />
– הנני –<br />
.(64<br />
מביע את נכונותו לקבל עליו את השליחות,<br />
אפילו שאינו יודע מהי<br />
עמ' (שם,<br />
יש להוסיף<br />
שאלוהים מודיע למשה שגם הוא רואה: ראֹה ראיתי את עני עמי אשר במצרים (פס' ז), ובכך אולי<br />
מרמז לו ששניהם שותפים לאותה משימה המתחילה ב'ראייה'; אלוהים יעמוד לצידו של משה כדי<br />
39<br />
שהשליחות תצליח . בהמשך, מתגלגלת שיחה בין השניים הכוללת "סירוב לשליחות המנוגדת לכל<br />
נטיותיו הטבעיות של הנשלח ושבירת סירוב זה על ידי עוצמת האלוהים" (שם, 70),<br />
עמ'<br />
ודברים<br />
אלה מהווים "מגוף נסיונו האינטימי ביותר של האדם הנביא" (שם). במפגש הזה אין האדם מבטל<br />
את עצמו בפני<br />
האל,<br />
אלא נכנס עימו בדברים כמעט כשווה לו.<br />
ואילו אלוהים אינו מבטל את<br />
האוטונומיה של הנביא,<br />
אלא מבקש את היענותו מתוך קבלה מרצון של השליחות;<br />
הוא מקשיב<br />
לטענותיו של משה, ועונה להן אחת לאחת. דו-שיח זה בין האדם והאל מציג אפוא בצורה ברורה<br />
ודרמטית את זיקת 'אני-אתה' בין האדם והאל, המרכזית כל כך במשנתו של בובר.<br />
כאשר הקב"ה מציג את עצמו בפני משה, הוא מצהיר "אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי<br />
יצחק ואלהי יעקב" (פס'<br />
ו).<br />
הגם שהאל מופיע למשה בנֵכר,<br />
רחוק מסביבתו ה'ביתית',<br />
הוא מופיע<br />
בתור אל מוּכר,<br />
כישות הן<br />
שהכיר מביתו,<br />
כגיבור הן<br />
הסיפורים ששמע על אבות אבותיו.<br />
מטרת<br />
המפגש הזה איננה בעיקר כדי שמשה ידע איך להציג את האל בפני העם,<br />
אלא כדי שיבין יותר<br />
40<br />
לעומק מיהו האל המתגלה אליו ואיך הוא פועל .<br />
ביחס לאנשים שהוא בוחר (בובר, שם, עמ'<br />
:(66<br />
ישנן שתי תכונות המאפיינות את האלוהים<br />
אחת היא שהוא ניגש לאנשים אלה,<br />
פונה אליהם,<br />
מתוודע אליהם,<br />
דורש אותם,<br />
פוקד עליהם,<br />
מקבל אותם בבריתו.<br />
והשנייה<br />
... (ש)הוא עצמו נודד עמהם בדרכים<br />
אלה ומוליך אותם בהן,<br />
ועם זה הוא נשאר סמוי מן העין,<br />
עד כמה שאינו<br />
"נראה"<br />
להם (מרכאות במקור).<br />
39<br />
40<br />
השווה את השימוש בשורש 'ראה' בפרק ב, פס' יב-יג, בתיאור דאגת משה לגורל אחיו.<br />
השווה פירושו של בנו יעקב לשמ' ג, יג. טענת יעקב היא שכאשר משה אומר שבני ישראל ישאלו 'מה שמו', כוונתו<br />
האמיתית לברר את מהות האל לשם הבנתו האישית, ולא מבחינת 'דע מה להשיב'. בסופו של דבר לא הביעו בני<br />
ישראל כל ספקנות לגבי הבטחת הגאולה עמ'<br />
.(69<br />
,1992)<br />
174
Change language