17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

בובר מכניס רוח חדשה לקריאה השגרתית של הטקסט המקראי,‏<br />

ומספק כיווני חשיבה<br />

העשויים לרענן אותה.‏ כפי שראינו,‏ הוא קורא ללומד להיות שותף פעיל בפיענוח הטקסט ומסריו.‏<br />

,(44<br />

את הצורך ב'התרעננות'‏<br />

המסורת הזכרנו בפרק הראשון<br />

הערה ‏(שם,‏<br />

בהקשר של הצמאון<br />

לחוויות רוחניות החורגות מקיום המצוות הנורמטיבי,‏<br />

הנתפס כ'מצוות אנשים מלומדה'‏<br />

אצל<br />

חלק מן המגזר הדתי-לאומי.‏<br />

בהקשר של הנס המקראי,‏<br />

נראה לנו שהכנסתו לתוך המסגרת<br />

הדיאלוגית של<br />

‏'אני-אתה'‏<br />

מאפשרת ללומד הדתי לעיין בו מזווית לא-שגרתית של חוויה הסוחפת<br />

את האדם או הציבור לתוך קשר עם אלוהים.‏<br />

בובר מדגיש את אחריותו של<br />

האדם ליטול חלק<br />

בדיאלוג האין-סופי עם אלוהים,‏<br />

ובכך מעמיד את הקורא על מקומו האישי בתוך התיאור<br />

ההיסטורי-הכללי של הנס.‏<br />

עם זאת,‏<br />

אין להתעלם מן הבעייתיות שביישום משנתו של בובר על<br />

ההוראה והלימוד.‏<br />

בובר מתנסח לפעמים בעמימות,‏<br />

ובחוסר שיטתיות,‏<br />

ואין זה תמיד ברור למה<br />

הוא מתכוון.‏ בהקשר של יצירת מפגש דיאלוגי עם המקרא בכלל,‏ ועם סיפור הנס בפרט,‏ אין ספק<br />

שחסרות<br />

‏'הוראות'‏<br />

52<br />

כיצד לבצע זאת .<br />

זאת ועוד.‏<br />

בובר מציג מורכבות ביחס לסתירת חוקי טבע<br />

והיסטוריה:‏ מחד,‏ אין הנס מפר חוקים אלה;‏ מאידך,‏<br />

האדם חש בגודל השעה והמעשה,‏<br />

ובחריגתו<br />

מן הסיבתיות השגורה.‏ מורכבות זו משאירה סימני שאלה לגבי פרטי האירוע והיסטוריותו,‏ ונראה<br />

שהתלמיד יתקשה לתרגם אותה לשפה ולמונחים הקרובים לליבו.‏<br />

סיכום<br />

הראינו בפרק זה שבובר עשוי לענות לאתגרים שסיפור הנס המקראי מעורר,‏ מפאת היותו<br />

חוקר מקרא,‏<br />

אקסיסטנציאליסט,‏<br />

בעל רגישות דתית<br />

ורוחנית,‏<br />

ואיש המאה העשרים.‏<br />

בובר פירש<br />

את<br />

‏'שפת הנס'‏<br />

כביטוי להשתוממות ולהתפעלות של המשתתפים מאירוע הרה-גורל.‏<br />

אנשים אלה<br />

חוו<br />

חוויה בה גילו את יד ההשגחה האלוהית.‏<br />

חוויה זו נראתה להם כדיבור אלוהי ישיר,‏<br />

והם<br />

ביקשו להשיב לו,‏<br />

ובכך ליצור את הזיקה האולטימטיבית:‏<br />

אני-אתה<br />

עם אלוהים,‏<br />

כאשר מימוש<br />

Whether Buber`s method will rightfully yield accurate historical knowledge may not be the true or<br />

final measure of his biblical ouevre. The ultimate distinction of this work may rather lie in the<br />

particular mode of reading the Bible which Buber taught … the truth of midrash is not the truth of<br />

historical information or textual analysis. It is the truth of the power of scriptual words to draw a<br />

reader into an authentic and new relationship with the mystery of the world – a world constituted by<br />

speech and the face-to-face relations which spokenness demands. Beyond all dogmatism and fixed<br />

commandments, the Bible is for Buber the rescued and ever-hearable speech of the living God. It is<br />

a teaching which simply points out an ongoing way, never final.<br />

,(204<br />

.(9<br />

52<br />

לדעת טלמון ‏(שם,‏ עמ'‏ בובר החיל את מושג הדו-שיח על הטקסט המקראי בצורה כל כך גורפת,‏ עד שהוא<br />

מאבד ממשמעותו.‏ לטענתו,‏ חסרה הגדרה ברורה למושג דו-שיח שתוכל להנחות את הלומד כיצד לזהות אותו.‏<br />

פישביין מצביע על טשטוש הגבול בין ‏"תפיסה היסטורית"‏ לבין ‏"טרנספורמציה אישית"‏ בתורתו של בובר.‏ בגלל<br />

שיטת הפרשנות האינטואיטיבית של בובר,‏ קיימת הסכנה שהקורא משליך על הטקסט את ‏'סדר היום'‏ שלו-עצמו<br />

(1988, עמ'‏<br />

179

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!