××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
דוגמה נוספת לקריאה דיאלוגית בתוך מדרש חז"ל במסגרת סיפור הנס היא בתיאור קפיצתו<br />
,104<br />
של נחשון בן עמינדב לתוך ים סוף<br />
(בבלי מסכת סוטה ל"ז ע"א;<br />
במדבר רבה יג,<br />
עמ' ז,<br />
ומקבילות).<br />
בסיפור הגעת בני ישראל לים קיימת אי-בהירות:<br />
מצד אחד משה אומר לבנ"י לא<br />
להילחם אלא לשתוק<br />
ומאידך, יד), יד, (שמ'<br />
אומר ה'<br />
למשה בפסוק הבא שבני ישראל יסעו.<br />
לאן<br />
יסעו ומה יעשו?<br />
זאת ועוד.<br />
הסמיכות בתהלים פרק קיד בין<br />
'היתה יהודה לקדשו'<br />
לבין ב) (שם,<br />
'הים ראה וינוס'<br />
ג) (שם,<br />
36<br />
מעוררת את שאלת הקשר בין יהודה לבין קריעת הים .<br />
לתהיות אלה<br />
משיב הדרשן שהים לא נקרע עד שלא קפץ לתוכו נחשון בן עמינדב משבט יהודה.<br />
ניתן להסיק<br />
מתוך כך שה' 'הזמין' את בנ"י ליטול יוזמה כאשר ציווה 'ויסעו', והקפיצה ה'נחשונית' מבטאת ככל<br />
הנראה אמונה שלמה בבורא עולם שיציל את בנ"י. גם פה מרחיבים חז"ל את סיפור הנס המקראי<br />
על סמך<br />
חספוסים ואי-בהירויות בכתוב,<br />
והפעם מרומזת מסקנה חינוכית-רעיונית:<br />
הנס נעשה<br />
בזכות ואולי אף ביוזמת בעלי-אמונה.<br />
מה יכולה לתרום קריאה כזאת להוראת סיפור הנס המקראי?<br />
על פי הדוגמה האחרונה,<br />
קריאה זו עשויה למקד את תשומת לב הקורא ללֶקח שהנס מבקש ללמד,<br />
מעֵ בר למה שנאמר<br />
במפורש.<br />
זאת ועוד.<br />
הוראה החושפת את דרך פרשנית זו תעודד את ההשתתפות הפעילה של<br />
–<br />
התלמיד בתהליך הלמידה (ג' כהן, תשנ"ג, עמ'<br />
:(28<br />
הלומד נעשה שותף מלא לדו-שיח שקיים בעל המדרש עם הכתוב<br />
עליו לגלות<br />
בעקבות דברי המדרש<br />
להם ובמקביל<br />
את משמעות הכתוב תוך כדי עיון מדויק<br />
ויצירתי בכתובים. ואין הישג חינוכי גדול מזה! (הדגשה שלי, ר.ו.)<br />
לא רק יתחקה התלמיד אחרי דרך פרשנות זו של חז"ל,<br />
אלא גם ישתדל לחקות אותה,<br />
באמצעות עיון מדויק בכתוב מחד,<br />
וחשיבה יצירתית מאידך.<br />
וגם אם יתקשה להמציא פרטים<br />
נוספים לעלילה,<br />
כפי שעשו חז"ל,<br />
הוא יוכל לעמוד על רמיזות בכתוב המובילות את הקורא<br />
למסרים סמויים,<br />
או לשמוע קולות<br />
'חתרניים'<br />
המציגים עמדה אחרת מן העמדה הרשמית של<br />
37<br />
הכתוב .<br />
לדעתנו,<br />
יישום גישה זו עשוי להפרות ולרענן את לימוד סיפור הנס המקראי,<br />
כאשר<br />
התלמיד מתבקש להיסמך הן על רמזי הכתוב,<br />
הן על דמיונו,<br />
כדי לבנות<br />
תמונה יותר מקיפה של<br />
הסיפור.<br />
.932<br />
36<br />
37<br />
וראה גם ילקוט שמעוני (ערך: ר' שמעון הדרשן מפרנקפורט), חלק שני, תהלים עו ד"ה למנצח בנגינות, ירושלים,<br />
תש"ך, עמ'<br />
במקרה של נחשון בן עמינדב, ניתן להציע שהכתוב מציג את בנ"י נכנסים לתוך הים כאיש אחד (שמ' יב, כב) ואילו<br />
המדרש מצביע על עצמאות היחיד אשר מתוך אומץ לב יוצא-דופן ומסירות נפש מסוגל לפעול ולהשפיע. בעקבות<br />
מעשהו של היחיד, נסחפים הרבים לאותה פעולה המצילה את כולם.<br />
112