17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

א(‏<br />

ממצאיו של פיאז'ה באופן שונה ממנו וגם להגיע לממצאים שונים,‏ באמצעות דרך אחרת לתשאול<br />

הילדים.‏<br />

הוגים אלה מרחיבים את מושג ה'חשיבה'‏<br />

ואת הדרכים בהן<br />

לומדים ילדים,‏<br />

כדי לכלול<br />

תחומי אמנות ורגש<br />

‏(איגן,‏<br />

פריסטלי,‏<br />

סטן-סמית)‏<br />

ופליאה והרהור בשאלות פילוסופיות<br />

‏(מתיוס,‏<br />

פריסטלי,‏<br />

סטיוורט,‏<br />

הריס).‏<br />

הלמידה נעשית באופן עקיף באמצעות הסיפור<br />

‏(איגן,‏<br />

פריסטלי)‏<br />

או ב-‏<br />

romancing<br />

וב<br />

puzzling –<br />

‏(מתיוס,‏ היינס).‏<br />

בבקשנו<br />

לקבוע באיזה<br />

גיל רצוי להכניס את ההוראה הרב-ממדית לתכנית הלימודים,‏<br />

נוכל<br />

לסכם את הגישות השונות לפי הסְ‏ כֶמה הבאה:‏<br />

(<br />

האסכולה ההתפתחותית תמליץ למורים לחכות ללמד בצורה זו עד לגיל ההתבגרות.‏ ‏(ב)‏<br />

האסכולה הפילוסופית תמליץ למורים לעודד בכל גיל חשיבה מעמיקה והפעלת הפנטסיה,‏ יחד עם<br />

שאלת שאלות פילוסופיות,‏<br />

ולהיות מוכנים להיענות לתגובות ולאתגרים של הלומדים.‏<br />

ההוראה<br />

הרב-ממדית תתבצע באופן גמיש כחלק מעידוד ותגובה לתלמידים.‏ ‏(ג)‏<br />

האסכולה של<br />

‏'צורת<br />

הסיפור'‏<br />

תמליץ למורים ללמד את החומר במסגרת סיפורית,‏<br />

בדגש על הנושאים והדאגות<br />

המעניינים את הלומדים<br />

לפי השלב הקוגנטיבי/רגשי שהם נמצאים בו.‏<br />

ההוראה הרב-ממדית<br />

עשויה להתבצע על פי המתכונת שהתלמידים מכתיבים,‏ אם כי נראה שאפשר ‏'לנבא'‏ יותר במדויק<br />

מאשר בגישה הפילוסופית מה יעסיק את הלומד בכל שלב ושלב.‏<br />

,(22-21<br />

בפרק זה הדגמנו את שיטת ה'דליברציה על הנייר'‏<br />

שהצגנו בפרק הראשון<br />

‏(עמ'‏<br />

הפעם בשאלת<br />

התאמת גיל הלומד ללמידה רב-ממדית.‏<br />

ראינו קשת דעות בסוגיה זו:‏<br />

יש חוקרים<br />

הדוגלים בגישה התפתחותית נוקשה או רכה,‏<br />

יש המסתייגים מיישום הגישה ההתפתחותית<br />

בתחום של החשיבה הדתית,‏<br />

ויש המטילים ספק בעצם התפיסה התתפתחותית,‏<br />

בין מתוך בדיקה<br />

אימפירית,‏<br />

בין מתוך ערעור על עצם תפיסת הקוגניציה העומדת ביסוד הדגם הפיאז'טי.‏<br />

זיהינו<br />

דגשים שונים ביחס למקומו של הרגש בלמידה,‏<br />

וכן לגבי התערבות המבוגר בלמידת הילד,‏<br />

כאשר<br />

חלק מן החוקרים אינם מייחסים לה חשיבות,‏ ואילו אחרים טוענים שהיא עשויה להשפיע בצורה<br />

משמעותית על תפיסות הילד.‏<br />

דליברציה זו,‏<br />

ברוח ה-‏arts eclectic<br />

של שוואב,‏<br />

מבקשת לאתר תיאוריה מתוך תיאוריות<br />

מתחרות שתנתב פרקטיקה מסוימת:‏<br />

במקרה שלנו,‏<br />

באיזה גיל יש ללמד על פי ההוראה הרב-‏<br />

ממדית.‏ כפי שמטעים שוואב<br />

(503-498 עמ'‏ ,1971-70)<br />

תיאוריה נוטה לראות את ה'בעיה'‏ או המצב<br />

רק מן הפרספקטיבה שלה,‏<br />

ולכן חשוב לבדוק מהן הנחות היסוד שלה,‏<br />

מהי<br />

‏'זווית הראייה'‏<br />

שלה<br />

‏(כגון:‏<br />

סוציולוגית,‏<br />

פסיכולוגית,‏<br />

פילוסופית),‏<br />

מהם הדגשים שלה,‏<br />

ומה היא מעלימה או מטשטשת.‏<br />

לפעמים ניתן להקים גשר בין התיאוריות השונות או בין חלקים שביניהן ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

,(502<br />

ולפעמים<br />

214

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!