17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

לפיכך אומר המחקר החדש:‏<br />

הבא לפרש יצירה ספרותית,‏<br />

אין עליו לשאול,‏<br />

מה היו<br />

כוונותיו של המחבר בחיבורו,‏<br />

כתוב בחיבור.‏<br />

ואף לא כיצד הבינוהו בני-דורו של המחבר,‏<br />

אלא מה<br />

הקריאה הצמודה שתחשוף את משמעות היצירה נסמכת על ה'מעגל ההרמנוטי'‏ של הסבר היצירה<br />

על פי כל פרט ופרט,‏ והסבר כל פרט על רקע היצירה כולה ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

.(22<br />

אין להסתכל בתוכן לחוד<br />

וצורה לחוד,‏<br />

אלא,‏<br />

לראותם כיחידה אחת,‏<br />

אשר אין המקריות שולטת בה.‏<br />

גישה זו דורשת<br />

התבוננות בכל מילה,‏<br />

סדרי המילים,‏<br />

דימויים,‏<br />

מילים מנחות,‏<br />

חזרות ויתירות,‏<br />

מבנים תחביריים,‏<br />

תיחום הקטע,‏ ובעיקר ‏(שם,‏ עמ'‏ 27): ‏"ראיית אופיה האחיד והכוליי של היצירה האמנותית".‏<br />

לתלמיד<br />

נחמה ליבוביץ מאמצת את הגישה הזאת ביחס ללימוד<br />

המקרא ולהוראתו.‏<br />

יש להראות<br />

את חשיבות הצורה שבה נאמרו הדברים,‏<br />

ללמדם שאין צורת התורה<br />

‏(בנין המשפט,‏<br />

בחירת המלים,‏ סידור הענינים)‏ מקרית,‏ אלא בכל פרט יש ענין.‏ אם ידעת את התוכן<br />

- בלבד<br />

לא ידעת כלום ‏(תשס"א,‏ עמ'‏<br />

.(486<br />

כאשר וייס מתעלם מן המחבר וממקד את המבט ביצירה עצמה,‏ הוא מדריך את הקורא להתייחס<br />

בקפידה מירבית לשפה,‏<br />

למבנה,‏<br />

ולמסרים של היצירה.‏<br />

אין הוא נוקט עמדה ביחס להיסטוריותם<br />

של התכנים או האירועים הכלולים ביצירה,‏<br />

וניתן לשער שאין הוא מייחס חשיבות לשאלה זו.‏<br />

אדרבה,‏<br />

היצירה יוצרת<br />

‏'מציאות'‏<br />

משל עצמה,‏<br />

ואין הקורא נדרש לחבר בינה לבין המציאות<br />

–<br />

האובייקטיבית.‏<br />

אך דומה שהזיקה בין קריאה צמודה לבין שאלת ההיסטוריות<br />

במיוחד בהקשר<br />

21<br />

נחמה ליבוביץ ,<br />

דתי –<br />

יותר מורכבת,‏<br />

ויעידו על כך דבריה של הקולגה הקרובה לוייס,‏<br />

ביחס<br />

לשאלת המלך החדש שקם במצרים ‏(שמ'‏ א,‏ ח):‏<br />

ואם ישאל התלמיד<br />

...<br />

באמת,‏ האם היה זה<br />

מה אם כן ‏"הפירוש הנכון",‏ מה קרה שם<br />

מלך חדש ממש כדברי רב,‏<br />

או היה זה אותו פרעה ששינה את מדיניותו כדעת<br />

שמואל?‏ ...<br />

יענה המורה,‏<br />

שאין אנו יכולים לדעת זאת,‏<br />

כי לא היינו שם,‏<br />

וגם רב<br />

–<br />

ושמואל ורש"י<br />

וראב"ע<br />

היו שם לא<br />

אין לנו אלא מה שכתוב בתורה ויש נימוקים<br />

–<br />

כבדי משקל –<br />

בטקסט,‏<br />

בהקשר,‏<br />

בסגנון,‏<br />

בהגיון הדברים<br />

לכל אחת מן ההשערות<br />

שראה אור בשנת תשי"ח ‏(המחלקה לחינוך<br />

בפרקי נחמה וגאולה שיעורים<br />

השניים חברו יחד בכתיבת הספר<br />

בספר ‏(עיונים<br />

ולתרבות תורניים בגולה)‏ ונחמה ציטטה מתוך כתביו של וייס בכמה מספרי ‏'העיונים'‏ שלה<br />

בספר ויקרא,‏ תשמ"ג,‏ עמ'‏<br />

עיונים<br />

בספר שמות,‏ תש"ל,‏ עמ'‏<br />

עיונים<br />

בראשית,‏ תש"ן,‏ עמ'‏<br />

; 422 ,357 ,214<br />

;330 ,96<br />

.(.430<br />

21<br />

95

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!