××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ד(<br />
התפיסה שגם קריאה<br />
'מסורתית'<br />
של המקרא עשויה להתחדד ולהשתכלל כתוצאה ממגע עם<br />
חשיבה מודרנית (רוזנק,<br />
.(1986<br />
אין בכוונת טיפולוגיה זו להקיף את כל הקריאות האפשריות, אלא<br />
לעמוד על מספר אפשרויות היכולות להתאים לדרישות ולהנחות היסוד של<br />
החמ"ד,<br />
ומתוכן יש<br />
לברור את המרכיבים העשויים להיות<br />
לעזר למורה בממ"ד.<br />
אנחנו רואים בטיפולוגיה זו<br />
'חומר'<br />
תמיכה של ה'חומר' המקראי.<br />
קושי מתודולוגי בהקשר זה הוא הפער בין הנחות היסוד של אסכולות הרמנויטיות מודרניות<br />
לבין אלה שבלימוד תנ"ך במסגרת דתית.<br />
למשל,<br />
נושא היסטוריות האירוע מעסיק את הלומד<br />
הדתי,<br />
ולרוב הוא מאמין שהדיווח המקראי משקף אירועים ממשיים,<br />
אבל אין זה מעניינה של<br />
ההרמנויטיקה,<br />
העוסקת בשאלת מקור המשמעות של המסמך,<br />
ולא בשאלת אמינות דיווחו.<br />
ומן<br />
הצד השני,<br />
זיהוי המחבר ועמידה על כוונתו מעסיק חלק מהאסכולות ההרמנויטיות,<br />
ואילו על פי<br />
התפיסה האורתודוקסית קשה לשאול על<br />
'כוונת המחבר',<br />
שכן בעולם הדתי מקובל שהמקרא<br />
נתחבר בהשראה ובהכוונה אלוהית:<br />
חמישה חומשי התורה נאמרו מילה במילה למשה מפי<br />
6<br />
השמועה ,<br />
ובספרי<br />
'נביאים'<br />
ו'כתובים'<br />
העיצוב הסופי אמנם נעשה בידי מחבר אנושי,<br />
אך על פי<br />
דברים<br />
שנמסרו לו מכוח הנבואה או בהשראת רוח הקודש<br />
(הקדמת אברבנאל לנביאים ראשונים,<br />
ג-ט). עמ' תשט"ו,<br />
גם באשר למחברים בשר ודם,<br />
זהותם בלתי ידועה לגבי חלק גדול מהספרים,<br />
7<br />
ולגבי חלק אחר חסר מידע ביוגרפי אודותם .<br />
לפיכך נצטרך לעיתים לבצע שינויים והתאמות<br />
מסוימים בהגדרת בחני<br />
המשמעות שהוצעו בידי ההרמנויטיקנים,<br />
על מנת ליישם אותם על<br />
הטקסט המקראי ועל מנת לכלול בדיוננו גם את סוגיית העובדתיות ההיסטורית של הטקסט.<br />
(<br />
הגישות ההרמנויטיות המוצעות לאור<br />
אחרת'<br />
'אחרת<br />
פרשנות מסורתית הצגת<br />
תפיסות הרמנויטיות מודרניות אינן כלולות במטען התרבותי שהמורה המצוי בחמ"ד סוחב<br />
באמתחתו.<br />
אם המורה ישתכנע שגישות הרמנויטיות עשויות לסייע בידו בהתמדדות עם בעיה<br />
חינוכית של ממש,<br />
אפשר שהוא עשוי להתעניין באסטרטגיות הקריאה וההוראה שהגישות<br />
ההרמנויטיות פותחות בפניו.<br />
אך אלה ישפיעו על חשיבתו ועל תכנון הוראתו רק אם נצליח לעגן<br />
את הגישות ההרמנויטיות במקורותיה של תפיסת עולמו,<br />
דהיינו בפרשנות המסורתית.<br />
אמנם<br />
בפרשנות הקלסית קיימות דוגמאות לפירושי סיפורי ניסים<br />
החורגים מן הקריאה<br />
אך המילולית,<br />
משנה סנהדרין פרק י משנה א; בבלי מסכת סנהדרין צט ע"א; ספרי במדבר קיב, מהדורת הורביץ, עמ' 121;<br />
הרמב"ם, פירוש המשנה, הקדמה לפרק חלק, היסוד השמיני, עמ' קמג-קמד.<br />
גם אם נאמץ את זיהויָם של מחברי המקרא שבבבלי מסכת בבא בתרא יד ע"ב טו ע"א ואף ביהדות<br />
האורתודוקסית יש המטילים ספק בחלק מהם (ראה לדוגמה אברבנאל, שם, עמ' ז) עדיין תישאר זהותם של<br />
חלק מהמחברים עלומה, שכן זהותם של 'אנשי כנסת הגדולה', שאליהם מייחסת הגמרא את חיבורם של יחזקאל,<br />
תרי-עשר, דניאל ואסתר, לוטה בערפל.<br />
–<br />
-<br />
–<br />
6<br />
7<br />
10
Change language