××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ד(<br />
סיני. כמו כן, הניסים שנעשו על ידי נביאים אחרים היו קצרי-מועד, ואילו ניסיו של משה האריכו<br />
המן, ימים:<br />
הבאר והשליו<br />
(שחז"ל ייחסו למשה)<br />
וההליכה במדבר במשך ארבעים שנה ללא פגע.<br />
רמב"ן גם מרמז לסוד של עשיית ניסים 'פנים אל פנים'<br />
אך כדרכו אין הוא מפרש את דבריו. מכל<br />
מקום, הוא מספק מדדים אחרים להערכת גדולת הנביא המחולל ניסים, מעבר ליכולתו לבטל חוקי<br />
טבע בצורה דרמטית במקרה מסוים.<br />
על קשר אפשרי בין השלכת האבנים<br />
(פסוק יא)<br />
לבין עצירת השמש,<br />
ישנה דעה בגמרא<br />
(בבלי<br />
(<br />
מסכת ע"ז כה ע"א)<br />
המקשרת בין שני הניסים האלה.<br />
לדעת ר'<br />
שמואל בר נחמני,<br />
ייחודו של הנס<br />
של עצירת השמש (פסוק יד)<br />
19<br />
מתבטא דווקא בהשלכת האבנים מן השמים שהתלוותה אליו . ברם,<br />
ר'<br />
שמואל מצביע רק על קשר נסיבתי בין שני הניסים ולא קשר מהותי;<br />
נוכל רק להציע שקיים<br />
מכנה משותף ביניהם, ששניהם קשורים לפעילות שמיימית.<br />
עד כה התייחסנו לשאלות מן הסדר הראשון. אשר לשאלות מן הסדר השני, ישנם פרשנים<br />
מסורתיים המוטרדים אף הם משאלה<br />
.1<br />
מביניהם, יש המאמצים גישות לא-מילוליות לסיפור הזה,<br />
מתוך מגמה לצמצם את הניסיות של האירוע,<br />
לפחות במה שקשור לגרמי השמים,<br />
ובהם נעיין<br />
במסגרת הקריאות האלטרנטיביות.<br />
לעומתם,<br />
יש המבקשים לפתור את הבעיה באמצעות שילוב<br />
בין התיאור הניסי לבין ה'מדע'<br />
כפי שהכירו אותו.<br />
רד"ק מציע<br />
(בפירושו ליהו'<br />
שאלוהים יב) י,<br />
'מתח'<br />
את היום עד שנהיה כמו היום הארוך ביותר שבשנה.<br />
ר'<br />
אברהם אלטביב,<br />
ממפרשי ימי<br />
הביניים,<br />
מציע שהגלגל היומי הפסיק את תנועתו ושאר הגלגלים המשיכו לנוע<br />
(מובא אצל ד'<br />
ור' עמ' שם, שוורץ, 45);<br />
חסדאי קרשקש מפרש שתנועת השמש לא נעצרה לגמרי אלא האטה<br />
עמ' (שם, 57).<br />
לעומת פרשנים אלה,<br />
אין אברבנאל רואה כל צורך בנסיון להתאים את התיאור<br />
הניסי לחוקים פיזיקליים, והוא מטעים:<br />
הש"י (=השם יתברך) לבדו<br />
...<br />
הוא אשר ברא את הדברים הטבעיים על מה שהם עליו<br />
והוא היכול לשנות את תפקידם מטבעם ...<br />
כמו שנסבלהו בבריאת העולם ככה<br />
נסבלהו במעשה הנסים ... (בפירושו לנביאים ראשונים, יהושע י, עמ' נד).<br />
לסיכום,<br />
הגישה המילולית מקבלת את התיאור של נס עמידת המאורות כתיאור היסטורי,<br />
המשקף נאמנה אירוע ממשי. כדי שיספיק יהושע לנקום באויביו לפני סוף היום, כלומר, לחסל את<br />
הצבאות שנאספו ליד גבעון,<br />
הוא מצווה על השמש והירח לעמוד,<br />
והקב"ה<br />
'מציית'<br />
לציווי זה.<br />
ראינו שפרשנים<br />
מתמודדים עם שאלות מן הסדר הראשון,<br />
ושתשובותיהם מתבססות הן על דיוק<br />
19<br />
הדיון בגמרא נסב סביב הטענה שגם משה העמיד בזמנו את השמש. על כך נשאלת השאלה: אם כן, מה פירוש<br />
המשפט שלא היה כיום ההוא לפניו ואחריו? לזה עונים כאמור שמשה אמנם העמיד את השמש, אבל לא נפלו<br />
אבני ברד באותו אירוע.<br />
223
Change language