××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
בנסיבות הקשות יותר של המקרא.<br />
'כוונת המחבר' מתייחסת לאותן כוונות המתממשות בטקסט,<br />
ולא לכוונות<br />
'פורחות באוויר'<br />
שלא קיבלו ביטוי בטקסט.<br />
כלי מרכזי במאמץ הפרשני לעמוד על<br />
,1967<br />
כוונת המחבר הוא לזהות את ה'ז'אנר הפנימי'<br />
של היצירה (הירש,<br />
עמ'<br />
(intrinsic genre)<br />
.(77-71<br />
היצירה ה'מוצלחת' מממשת את ציפיות הז'אנר ומשתמשת בכלים ספרותיים מתאימים<br />
על מנת להעביר את מסריה. הקורא המזהה את הכלל<br />
,(genre=)<br />
ומקשר אליו את השפה, אמונות<br />
,(traits=)<br />
היסוד,<br />
והמטרות של הטקסט<br />
מקיים<br />
'חוג הרמנויטי'<br />
חדש,<br />
ומפרש יותר<br />
את 'נכון'<br />
הטקסט (שם, עמ'<br />
.(77<br />
הז'אנר הפנימי<br />
של החלק העלילתי-היסטוריוגרפי<br />
של המקרא,<br />
הכולל את סיפורי הנס,<br />
הינו<br />
,(1<br />
,1986<br />
'היסטוריה מקודשת'<br />
אשר בה ההשגחה האלוהית פועלת בזירה האנושית<br />
(סרנה,<br />
עמ'<br />
ולכן המקרא יכול להתפרש כמסמך אשר מחברו/מחבריו מבקש/ים להציג שיקוף של אמת<br />
אובייקטיבית. דרך מרכזית לחשוף את כוונת המחבר המקראי מבחינה הרמנויטית היא "באמצעות<br />
19<br />
. (14-13<br />
הפירוש המילולי" (קמין,<br />
עמ' תשמ"ו,<br />
מי שטוען שצריכים פירוש<br />
'לא-מילולי'<br />
עליו<br />
–<br />
הראייה,<br />
כלומר,<br />
עליו להוכיח מתוך הוכחות טקסטואליות<br />
וניתן להסתייע גם בידיעות על<br />
המחבר<br />
– שהמחבר התכוון לפירוש במישור אחר.<br />
ואכן,<br />
גישתה של הקהילה הפרשנית האורתודוקסית לחלק העלילתי-היסטוריוגרפי של<br />
התנ"ך מושתתת על ההנחה ההרמנויטית שהקריאה המועדפת היא הקריאה המילולית. על פי דעה<br />
זו המחבר המקראי<br />
מספר<br />
אירועים היסטוריים<br />
מתוך הכוונה למסור עובדות אובייקטיביות לגבי<br />
מה שהתרחש. דובר נאמן של גישה זו ביחס לסיפור הנס הוא אברבנאל. בהתייחסו לסיפור עצירת<br />
השמש בגבעון (יהושע י, יב-יג), מסביר אברבנאל שאין להטיל ספק באמיתות הדיווח, למרות גודל<br />
הנס והספקות הרבים שהוא מעורר<br />
(דיון מפורט בסיפור זה בפרק נפרד).<br />
לדעתו,<br />
כוונת המספר<br />
המקראי בדיווח סיפורי נס היא להציג את המציאות כפי שהיא היתה.<br />
אין מקום להבחין בין<br />
ניסים,<br />
ולהאמין שרק חלק מהם התרחשו במציאות,<br />
משום שבבסיס כל הניסים,<br />
ועד מן הגדול<br />
הקטן,<br />
עומדת הבריאה<br />
'יש מאין';<br />
המאמין בבריאה יש מאין יכול לפרש כל נס<br />
באופן מילולי<br />
בלי<br />
לתהות על סבירותו (פירוש אברבנאל לנביאים ראשונים, תשט"ו, עמ' נד-נה).<br />
גם בעידן המודרני נדרשים הוגים להתמודד עם שאלת תקפותה של התפיסה המילולית של<br />
הטקסט המקראי בהקשר העלילתי-היסטוריוגרפי. ספירו, הפונה לקהל יעד אורתודוקסי, מציע את<br />
הגישה הבאה<br />
:(5 עמ' ,1999)<br />
19<br />
קמין מתבססת על י' היינמן,<br />
יד, תש"י, עמ'<br />
לשוננו<br />
"להתפתחות המונחים המקצועיים לפרוש המקרא", בתוך:<br />
.188<br />
92
Change language