××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
להקשות עליהם גם העובדה שהמקרא חוזר לתאר את הנס של 'שמש בגבעון דום'<br />
בחבקוק ג, יא:<br />
"שֶׁ מֶ שׁ יָרֵ ַח עָ מַ ד זְבֻלָ ה לְ אוֹר חִ צֶּ יָך יְהַ לֵּכוּ לְ נֹגַהּ בְּ רַ ק חֲ נִ יתֶ ָך", פסוק שהוסבר על ידי רד"ק:<br />
במלחמת יהושע עם המלכים שעמד להם השמש וכן הירח עד יקום גוי<br />
גם הניסוח בציווי: דום, מחזק את הטענה שיהושע ציווה על המאורות לעמוד.<br />
40<br />
אויביו .<br />
יוצא אפוא שהפרשנות המטפורית היא במידה גדולה 'חומר ביד היוצר' והיא תלויה במספר<br />
גורמים:<br />
ברצון הקורא להפעיל סוג כזה של פרשנות,<br />
בידע הכללי שלו בתנ"ך,<br />
ביצירתיות שלו,<br />
וברגישותו הלשונית. נרחיב בנושא הזה בפרק הבא, ביחס להשלכות החינוכיות של כל גישה.<br />
הדיאלוגית הגישה<br />
.3<br />
הגישה הדיאלוגית דומה בהרבה בחינות לגישה המטפורית.<br />
על פי שתי הגישות,<br />
הטקסט<br />
'מזמין'<br />
את הקורא לפענח אותו ולא<br />
להסתפק בקריאה המילולית;<br />
הקורא מסתמך על קודים<br />
ורמיזות לשוניים כדי לחשוף את המסרים המסתתרים<br />
'מתחת לפני השטח',<br />
ואף נעזר בפרשנות<br />
פנים-מקראית<br />
(ראה בהמשך).<br />
ועם זאת,<br />
הגישה הדיאלוגית מדגישה נקודות-מבט מסוימות<br />
האופייניות לה,<br />
כפי שנדגים בהמשך,<br />
ומקיימת עם הטקסט סוג<br />
של דו-שיח,<br />
כפי שתיארנו בפרק<br />
עמ' השלישי, 108-105.<br />
די להמחיש הבדל אחד בין נקודת-מבט דיאלוגית לזו של הגישה<br />
המטפורית.<br />
בפיסקה הקודמת ביססנו את הקריאה המטפורית,<br />
בין השאר,<br />
על הצעות לשחזור<br />
האירוע האובייקטיבי ששימש בסיס לתיאור המקראי המטפורי.<br />
ברם על פי הגישה הדיאלוגית,<br />
התיאור המקראי החווייתי-המטפורי של האירוע עומד בכוחות עצמו ואין השחזור המשוער של<br />
תשתיתו העובדתית-האובייקטיבית מעסיק את הקורא. האירוע מתרחש אמנם במסגרת היסטורית<br />
ואיננו 'פיקציה', אבל פרטיו המדויקים אינם בעלי משמעות עבור המשתתף (כגון מיקומו המדויק<br />
סיני, של הר<br />
אופיו הוולקני,<br />
או סוג הסערה שהתחוללה במעמד הר סיני).<br />
הגישה הדיאלוגית<br />
מחפשת באירוע את הדו-שיח עם אלוהים שנוצר על ידו,<br />
שעה שה'מחיצה'<br />
בין האירוע החיצוני<br />
והחוויה הפנימית כאילו מתמוטטת.<br />
לאור זאת,<br />
השאלות שנשאל ביחס לסיפור העמדת השמש<br />
יהיו: מה חוו המשתתפים בקְ רב ומה היו תחושותיהם? איך/האם יצרו דו-שיח עם אלוהים במעמד<br />
זה?<br />
מהו מקומו של יהושע בתוך המערכת הזאת ואיך/האם הוא קיים דו-שיח עם אלוהים?<br />
מהן<br />
הרמיזות בטקסט העשויות לעזור בפיענוח חקירה זו,<br />
ולאילו כיוונים יוכל הקורא לפתח אותן?<br />
האם קיימים סיפורים מקראיים אחרים<br />
בהם חוו בני ישראל חוויה דומה?<br />
מה עשויה להיות<br />
תרומתו הייחודית של סיפור זה להבנת אופיו של הדו-שיח<br />
'אני-אתה הנצחי',<br />
לעומת סיפורים<br />
40<br />
מי שמוכן לפרש את הפסוק ביהושע באופן מטפורי לא יתקשה לעשות זאת גם לגבי הפסוק בחבקוק, שהוא ללא<br />
ספק שירה.<br />
231
Change language