××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
והמתקבל על הדעת לשומע הרגיל את הלשון העברית" (פרנקל,<br />
.(84 עמ' ,1991<br />
הפשטן ינסה קודם<br />
כל להבין את הפסוק על פי מובן זה ורק אם זה אינו הולם את שאר מרכיבי הפשט, יבחר בפירוש<br />
.(14<br />
עמ' שם, (קמין, אחר<br />
למרות העדפת הקריאה המילולית,<br />
דומה שלעיתים קרובות רדיפת<br />
הפשט הולכת בד בבד דווקא עם ניסיון לסייג או למתן את המימד הניסי של המקרא, וזאת משום<br />
שרדיפת הפשט מעוגנת פעמים רבות בתפיסת עולם רציונליסטית וריאליסטית.<br />
על הקשר בין<br />
פירוש הפשט לבין גישה ריאליסטית לתקופת המקרא כותב סימון<br />
:(195 עמ' ,1997)<br />
ההתייחסות הריאליסטית אל תקופת המקרא מהותית לדרך הפשט...<br />
בעיני בעלי<br />
הפשט התורה כתובה בלשון בני אדם וגם המציאות המעוצבת בה זהה בעקרון לזו<br />
המוכרת לנו מהתנסותנו.<br />
התפיסה<br />
(של בעלי המדרש)<br />
היא א-היסטורית,<br />
באשר היא<br />
מותירה את ימי הזוהר המקראיים כעידן נפרד הניצב בראשית ההיסטוריה אך אינו<br />
כלול בה. ואילו התפיסה השנייה (של בעלי הפשט) היא היסטורית, באשר היא מניחה<br />
שמאז הבריאה עולם כמנהגו נוהג, ושלפיכך גם בתקופת המקרא אין הנס אלא חריג<br />
שעל התרחשותו מספר הכתוב בגלוי ובמפורש.<br />
הפשטן כובל את עצמו גם לכללי הדקדוק וגם לגדרי הריאליה וההתנהגות האנושית (סימון,<br />
עמ' תשל"ט,<br />
6<br />
140) . הוא מתייחס לאישי התנ"ך כאל בני אדם, עם חולשות ומגרעות, ובוחן אותם<br />
7<br />
מתוך נסיון חייו-הוא ,<br />
והוא מפרש פסוקי מקרא על בסיס ידע שקנה לעצמו בתחומים כגון<br />
8<br />
גיאוגרפיה וסוציולוגיה .<br />
תפיסה ריאליסטית את ההווי המקראי עשויה להקרין גם על תפיסת<br />
סיפור הנס כמשקף מציאות המוּכרת במידה זו או אחרת לקורא בכל דור ודור.<br />
זאת ועוד.<br />
הגישה<br />
הפשטית קשורה גם לתובנה שלימוד תורה מתקיים ומתפתח הודות לשכל האנושי,<br />
המגלה את<br />
"הפשטות המתחדשים בכל יום" (כלשונו של רשב"ם לבר'<br />
ב). לז,<br />
נראה בהמשך כיצד דוחה<br />
הרמב"ם<br />
9<br />
את התפיסה הניסית של המציאות על סמך היות האדם יצור רציונלי ושכלתני .<br />
אדם<br />
שפיתח את שכלו והרחיב את ידיעותיו במדעי הטבע וההתנהגות,<br />
וניגש ללימוד התורה מתוך<br />
התובנה שהגישה הפשטית תפתח בפניו את אוצרות<br />
התורה,<br />
יתקשה מן הסתם לקבל באופן<br />
6<br />
7<br />
8<br />
9<br />
נדגים זאת בהמשך בפרשנותם של הפרשנים הנבחרים. יש לציין במיוחד את גישת רשב"ם של 'דרך ארץ'.<br />
סוגיה זו נדונה בשנים האחרונות בתוך העולם הדתי-לאומי במיוחד, כאשר השאלה המרכזית נוסחה כך: האם צריך<br />
ללמוד תנ"ך 'בגובה העיניים', אם לאו. על דיון זה ראה: א' שי, "הציונות הדתית בין 'צדיק באמונתו יחיה'<br />
ל'גובה העיניים', צהר יג, תשס"ג, עמ' וראה גם:<br />
–<br />
.111-97<br />
http://www.hazofe.co.il/web/mador.asp?Modul=24&kod=132&kod_gilon=2591<br />
לדוגמה, ראב"ע טוען שיש הרבה אנשים שחושבים שנשיאת שם ה' לשווא איננה עבירה גדולה. הוא מסביר על רקע<br />
זה את העונש המיוחד והחמור שפוקד את מי שעובר עבירה זו (פירושו לשמ' כ, ז).<br />
הרמב"ם אינו פשטן במובן הרגיל של המילה. ראה התייחסות לעניין זה בהמשך, בפיסקה הדנה בפרשנתוו של<br />
הרמב"ם לנס. (תודתי לד"ר מיכאל גיליס על הערותיו בעניין זה.)<br />
122
Change language