17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

24<br />

עם הדרשנות החז"לית ולהימנע ממה שנראה לו כתוספות לא-מוצדקות לכָ‏ תוב .<br />

מעניין לראות<br />

איך מתנסח ראב"ע ביחס לטענת חז"ל שיוכבד ילדה את משה בגיל מאה וחמישים ‏(בפירושו לבר'‏<br />

מו,‏ כג):‏<br />

ולא די לנו זה הצער,‏ עד שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה,‏ יוכבד אמי אחרי<br />

התנחמי והיא בת ר"נ שנה,‏ וכי אחיה חי כך וכך שנים<br />

...<br />

ראב"ע ‏'מצטער'‏ על תוספות פרשניות המגבירות את המימד הניסי,‏ בוודאי כאשר אין להן הצדקה<br />

25<br />

בכתוב .<br />

מה הניע את ראב"ע לפרש בדרך המתוארת למעלה?‏<br />

בחירתו<br />

המוצהרת<br />

בפשט ככלי<br />

הרמנויטי בפרשנות המקרא עשויה לשקף נטיה נטורליסטית ורציונליסטית בסיפורי הנס.‏ נטיה זו<br />

גוברת לפעמים אפילו על אילוצי הפשט עצמם.‏ אם צודקים סימון ואחרים שראב"ע מושפע מהלכי<br />

הרוח של<br />

זמנו ומקום מושבו,‏<br />

ניתן לייחס לו שיקולים מן הסדר השני.‏<br />

מבחינת הטיפולוגיה של<br />

גישות הרמנויטיות,‏<br />

יש לשייך גם את ראב"ע לגישה הראשונה<br />

‏(היסטורית-מילולית),‏<br />

ועם זאת,‏<br />

בנתינת ‏'חופש פרשני'‏ לקורא,‏ מתקרב ראב"ע לתפיסה המשאירה מקום ל'תגובת-הקורא',‏ בדומה<br />

לשתי הקריאות האחרות שבטיפולוגיה.‏<br />

מה עשויה להיות תרומתו של ראב"ע בשדה החינוכי של הוראת הנס בחמ"ד?‏ ראב"ע מייצג<br />

את היהודי המאמין המאמץ את פירות ההשכלה של תרבותו.‏ נאמנותו למסורת ולהלכה מבטיחה<br />

את מקומו בתוך העולם הפרשני היהודי המקובל בחמ"ד.‏<br />

כתוצאה מכך,‏<br />

פירושיו הנועזים יותר<br />

נשמעים ונשקלים בכובד ראש.‏<br />

ראינו שראב"ע לפעמים מקרב את התיאור המקראי למציאות<br />

המוּכרת לו,‏<br />

ולתפיסות<br />

‏'מדעיות'‏<br />

שהוא הכיר,‏<br />

ומתוך כך הוא נותן לגיטימציה לקורא המודרני<br />

לפרש בדרך דומה.‏<br />

עם זאת,‏ ברור שהקורא המודרני יתקשה יותר מן ראב"ע להתאים את המקרא<br />

לתפיסות המדעיות העכשוויות<br />

‏(והשווה את פירושו של ראב"ע לעמידות הבגדים כתוצאה מאי-‏<br />

הזעה).‏<br />

דומה כי תרומה חשובה יותר היא נכונותו להציע בפני הלומד בחירה בין אופציות<br />

פרשניות שונות,‏ דבר המשאיר מקום נרחב הן לשיקולים ‏'אובייקטיביים'‏ הקשורים לתפיסת עולם<br />

והבנת חוקיו,‏<br />

והן לנטיות אישיות של<br />

הלומד.‏<br />

עידוד שיקולי הקורא בבחירת פירוש הנראה לו<br />

כַ‏ מתאים ביותר,‏ מתחבר לתודעה המודרנית בה האדם שוקל אופציות שונות ומכריע על פי נתונים<br />

של שני הסדרים.‏<br />

גם מבחינה חינוכית,‏<br />

הצגת מבחר פירושים בפני התלמיד ודרישה לבחור<br />

24<br />

25<br />

ראה פירושיו ל:‏ שמ'‏ ז,‏ כד ד"ה ויחפרו;‏ שם כ,‏ א ד"ה וידבר אלהים ‏(בקשר למאמר חז"ל ש'זכור'‏ ו'שמור'‏ נאמרו<br />

בדיבור אחד);‏ שם כו,‏ יח;‏ במ'‏ כה,‏ יג ד"ה אחריו.‏<br />

ראב"ע מוכיח שאין צורך טקסטואלי ל'המציא'‏ את הנס הזה.‏ עיין שם.‏<br />

131

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!