××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
יכול הקורא לחוות מחדש את מה שחוו אבותיו,<br />
אך לא כחזרה על מה שהם חוו,<br />
אלא כחוויה<br />
20<br />
חדשה הפונה לאישיותו-הוא ולהתנסויותיו . וכך מתאר זאת פישביין (1989, עמ' 94),<br />
… such an imaginative reliving of great moments of historical<br />
"enthusiasm" was a kind of literary Erlebnis - or dynamic, enthusiastic<br />
experience through texts of great moments of the human spirit. The result,<br />
Buber presumed, would be a true understanding of these moments, and a<br />
reciprocal renewal of the human reader who can attain to this level of<br />
imagination (italics in original).<br />
תיאור זה של תהליך קריאת הטקסט המקראי קרוב לדעתנו לתפיסתו<br />
של איזר<br />
(ראה פרק<br />
עמ' שלישי, 105).<br />
כאמור,<br />
איזר תיאר מפגש בין הקורא לבין הטקסט,<br />
כאשר משמעות הטקסט<br />
מתממשת רק בזכות<br />
'תרומתו'<br />
של כל צד.<br />
הקורא מקים את הטקסט לתחייה,<br />
אבל הטקסט אינו<br />
'פסיבי', אלא 'קורא' לאדם לפענח את רמיזותיו ולמלא את פעריו. הקורא ניגש לטקסט כאשר הוא<br />
מצוייד בנסיון חייו,<br />
השקפת עולמו,<br />
תפיסותיו,<br />
וכן בדמיונו,<br />
ובאמצעות כל אלה הוא מעניק לו<br />
משמעות.<br />
הדינמיות של הטקסט מאפשרת פרשנויות מגוונות ובזכות דינמיות זו הטקסט רלוונטי<br />
לקוראים לאורך שנים.<br />
יחד עם זה,<br />
בובר,<br />
בדומה לאיזר,<br />
אינו דוגל<br />
בשימוש בטקסט כמצע<br />
לפרשנות סובייקטיבית המעלימה את המובן האובייקטיבי שלו (פישביין,<br />
,1988<br />
קיים דמיון גם בין שיטתו של בובר לזו של גאדאמר (י' כהן, תשנ"ו, עמ'<br />
9). עמ'<br />
180-177; תשס"א,<br />
עמ'<br />
ראינו בפרק השלישי 108-107)<br />
(עמ'<br />
שגאדאמר מתאר את הקריאה כדיאלוג בין הקורא<br />
.(196-195<br />
והטקסט,<br />
המוביל במקרה הטוב ל'מיזוג אופקים'<br />
ביניהם.<br />
דיאלוג זה אינו מוחק את השונות שבין<br />
הצדדים,<br />
אבל עשוי לגרום לקִ רבה ביניהם ולהזזת עמדות או תפיסות.<br />
מודל זה מתיישם<br />
בהרמנויטיקה של בובר בהקשר המקראי,<br />
באשר הוא חותר<br />
"לשילוב אופקים"<br />
בין<br />
"הטרנסנצדנטליות המקראית" לבין "האתוס הנטורליסטי המודרני" (י' כהן, תשנ"ו, עמ'<br />
בובר 177).<br />
מדגים גישה זו כאשר הוא מנתח מונח מקראי ומסגל אותו לעידן העכשווי, ובכך ממזג בין האופק<br />
העתיק של המקרא לאופק המודרני של הקורא.<br />
אין בובר מסלק לגמרי את הזרות של המושג<br />
20<br />
בפרקים הבאים נרחיב בעניין השימוש בדמיון ככלי חיוני בהוראת סיפור הנס המקראי. כעת נסתפק בציטוט קצר<br />
מאיגן עמ' בזכות השימוש בדמיון בהקשר זה:<br />
(xii ,2005)<br />
… imagination is at the center of education … Imagination can be the main workhorse of effective<br />
learning if we yoke it to education`s central tasks.<br />
164
Change language