××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ג(<br />
הקרב,<br />
50<br />
ואלוהים נשבע בסוף הקרב ביחס לעתיד. בקרב בגבעון, יהושע עובר למרכז הבמה וממלא<br />
תפקיד כפול: הוא ממשיך לפקד על הלחימה, אך כאן הוא גם ממלא, באמצעות תפילתו/שירו, את<br />
התפקיד הרוחני שמילא משה במלחמת עמלק –<br />
הוא מראה איך אלוהים נענה למצוקת ישראל,<br />
והוא 'מגייס' אפילו את גרמי השמים לטובת ישראל. קריאה זאת מחזקת את מה שכתבנו למעלה,<br />
שיש שיתוף פעולה, בעת ובעונה אחת, בין יהושע<br />
– אלוהים – החיילים –<br />
מאורות וגרמי הבריאה<br />
(כולל ברד הנופל ברגע המתאים ביותר). נראה שעם ישראל חווה את הניצחון השני כאירוע רוחני<br />
–<br />
–<br />
חזק יותר מבחינתם;<br />
כל המרכיבים<br />
אנושיים,<br />
טבעיים,<br />
ואלוהיים<br />
חוברים יחד כדי להביא<br />
51<br />
לניצחון מוחץ<br />
על האויב ולהוכיח את עליונות ה'; חוויה הוליסטית ברוח בובר. את ההתערבות<br />
–<br />
–<br />
האלוהית הם<br />
'רואים'<br />
בדרך בלתי-אמצעית<br />
לעיניהם<br />
על ידי עצירת השמש והירח.<br />
עצירה זו<br />
איננה ממשית,<br />
אבל אין זה מוריד מעוצמתה;<br />
כך הם חווים את ההתרחשות.<br />
את הפסוק בחבקוק<br />
חֲ נִ יתֶ ָך, בְּ רַ ק לְ נֹגַהּ יְהַ לֵּכוּ חִ צֶּ יָך לְ אוֹר זְ ֻבלָ ה עָ מַ ד יָרֵ ַח שֶׁ מֶ שׁ יא),<br />
אפשר לפרש בדרך דיאלוגית,<br />
,<br />
שגרמי השמים וויתרו על פעולתם הרגילה כדי<br />
'לפַ נות'<br />
לאלוהים את הזירה,<br />
בה ינהל את הקרב<br />
בכלי נשקו האישיים<br />
(השווה פירושו של דפנה,<br />
למעלה,<br />
המציע שגרמי שמים מפנים מקום<br />
ליהושע).<br />
ראינו שהגישה הדיאלוגית אינה מתייחסת רק לקשיים לשוניים ורעיוניים שבתוך הטקסט,<br />
אלא גם לאופן שחווה הקורא את הסיפור ולמסר הרוחני הממשי שהוא מקבל ממנו (פרק חמישי,<br />
עמ' 169).<br />
שאלה זו פתוחה כמובן להרבה אפשרויות,<br />
איש איש ונטיותיו.<br />
ניתן להציע שהקורא<br />
מבין את<br />
'עצירת גרמי השמים'<br />
כמעין עצירת הנשימה של כל היקום.<br />
ישנם רגעים גורליים בחיי<br />
האומה שהאדם חש שהכל עומד על כף המאזניים,<br />
וכולם עוצרים את נשימתם לראות איך<br />
הדברים יתפתחו. בסיום מוצלח של קרב כה מכריע בכיבוש הארץ, יכול הקורא לשחרר כביכול את<br />
נשימתו,<br />
ולגלות דווקא את ההשגחה האלוהית המוסתרת,<br />
השגחה העשויה להתגלות גם בזמן<br />
הזה. זאת ועוד. על פי התפיסה הנטורליסטית אפשר לומר שהצבא הישראלי כבש במהירות הבזק<br />
את השטח, והספיק ביומיים הישגים החורגים מכל ציפיה ריאלית.<br />
לפי הגישה הדיאלוגית אין זה<br />
חשוב מה בדיוק קרה וכיצד;<br />
החשוב הוא שהצבא הישראלי ראה בגרמי השמים את שליחי האל<br />
(כמשתמע מפסוק יד)<br />
המשתפים עימם פעולה,<br />
ובדומה לכך גם הקורא בן דורנו עשוי לקלוט את<br />
איתותיו של אלוהים המשודרים אליו באמצעות שליחים שונים ומגוונים.<br />
,(52<br />
50<br />
51<br />
כך מבינים בעלי המדרש (ראה למשל פסיקתא דרב כהנא, [מנדלבוים], כרך א, פרשה ג ד"ה [טז] ויאמר כי, עמ'<br />
ורש"י ואחרים בעקבותיהם.<br />
השווה תוצאות הקרב נגד עמלק: ויחלש יהושע את עמלק (שמ' יז, יג), ואת ההצהרה להמשיך את המלחמה נגדם,<br />
לעומת סיום המלחמה נגד מלכי הדרום: ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת (יהו' י, מב).<br />
236
Change language