××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ורפלקטיבית.<br />
כמו כן,<br />
אלוהים נתפס בצורה אנתרופומורפית.<br />
הילד מושפע רגשית מסמלים,<br />
ואינו<br />
מסוגל לחשוב לעומק על המשמעויות שלהם; אמונות וסמלים נתפסים כאמור בצורה מוחשית.<br />
ב. מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה מתפתח<br />
.synthetic-conventional faith<br />
משום שהילד הגיע<br />
לשלב של ,formal-operational thinking<br />
הוא מסוגל להבין מונחים ורעיונות מופשטים.<br />
דברים<br />
שנתפסו אצלו<br />
כסיפורים בודדים<br />
כעת<br />
מתגבשים<br />
לנרטיב אחד.<br />
הוא חושב בשיטתיות,<br />
ומגלה<br />
משמעות בהתנסויותיו האישיות. בשלב הזה, הפרט מַ בנה את הזהות העצמית שלו, בו בזמן שהוא<br />
מפתח קשרים עם האנשים החשובים לו.<br />
הערכים,<br />
החובות,<br />
והיחסים של הילד עם אחרים,<br />
מרכזיים לזהותו ולבניית הערך העצמי שלו.<br />
דרך קשרים אלה,<br />
מגיע הילד לקשר עם הנצח;<br />
הכמיהה הדתית בשלב זה מתבטאת ברצון באלוהים שמכיר אותו יותר טוב מאשר הוא מכיר את<br />
עצמו.<br />
מסקנותיו של פאולר מחזקות את התובנה שלמידה רב-ממדית של סיפור הנס,<br />
למידה<br />
הכוללת מגוון נקודות מבט וחשיבה מופשטת<br />
'גבוהה',<br />
מתאימה לגיל ההתבגרות,<br />
כי רק אז מגיע<br />
12<br />
הילד לחשיבה מופשטת ורפלקטיבית . פאולר אינו מסתפק רק בניתוח החשיבה, אלא מתייחס גם<br />
לתחום הרגשי של הילד ומצביע על מרכיבים רגשיים שבשלב הזה העשויים לדעתנו לתרום אף<br />
הם ללמידה רב-ממדית:<br />
הצורך של הילד בהתקשרות אישית עם אישים,<br />
עם רעיונות דתיים,<br />
ועם<br />
אֵ ל פרסונלי.<br />
צורך זה יגביר את המוטיבציה של הלומד לחפש משמעויות דתיות ברבדי הסיפור,<br />
שהיא,<br />
כפי שראינו,<br />
מרכיב חיוני בלמידה.<br />
תרומתו של פאולר לדיון זה מתבטאת גם בהשלכה<br />
האישית והחברתית של גיל ההתבגרות על התפתחות האמונה:<br />
ראינו שלטענתו,<br />
בשלב הזה יוצר<br />
התלמיד זיקה עם המסורת שלו ועם האנשים המייצגים אותה,<br />
ומתוך כך<br />
הוא מַ בנה את הזהות<br />
הדתית שלו.<br />
חלק מהבניית זהות וקשירת קשרים עם המסורת תלוי במידת ה'נגישות'<br />
של אותה<br />
מסורת לעולמו של התלמיד, הן בתכנים שלה, הן באנשים המייצגים אותה (ראה פרק ראשון, עמ'<br />
במילים אחרות,<br />
ככל שהמסורת מתקבלת על דעת הלומד,<br />
וסוכני המסורת נתפסים<br />
.(30-29<br />
כאנשים סבירים ומשכנעים, כך יפנים הלומד את תכניה וירצה לחיות על פיה. מסקנה המתבקשת<br />
מתוך כך היא שהמגזר הדתי-לאומי ירצה לנצל את הכישורים המתפתחים דווקא בגיל ההתבגרות<br />
כדי לחזק את הקשר של התלמיד עם העולם הדתי, ודרך אחת לעשות זאת היא באמצעות הוראה<br />
המתואמת לצרכים ולתהיות של התלמיד.<br />
כפי שהטעמנו בפרק הראשון,<br />
הוראה חד-ממדית של<br />
סיפור הנס שבמקרא עלולה להחטיא את המטרה הזאת.<br />
12<br />
פאולר מוסיף על הכישורים שלדעת פיאז'ה מאפיינים גיל זה את היכולת ליצור סינתיזה בין גורמים שונים ולגבש<br />
אותם לתמונה אחת, כישור הקיים בשלב ה'סינתיזה' של בלום.<br />
191
Change language