××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א"<br />
8<br />
היכרות עמוקה (<br />
אמורות לשרור אהבה ודעת<br />
(במובן המקראי,<br />
של קרבה,<br />
בחירה,<br />
בין אלוהים<br />
ואדם.<br />
הזיקה בנויה על החירות שכל צד נהנה ממנה: "... (ש)אלהים<br />
עושה עצמו חלק לבריותיו<br />
.(19<br />
ושותף בגורל חירותם..." (תש"ך,<br />
עמ' כרך א,<br />
בובר אף צועד צעד נוסף כאשר הוא טוען<br />
שהזיקה בנויה על הצורך של כל אחד בזולתו:<br />
יודע אתה בתוך לבך תמיד שהנך זקוק לאלהים<br />
יותר מכל.<br />
וכי לא ידוע לך שאלהים<br />
במלוא נצחו זקוק גם לך? וכיצד היו קיימים בני אדם אלא אם כן אלהים<br />
היה זקוק<br />
וכיצד להם,<br />
היית קיים אתה?<br />
זקוק אתה לאלהים<br />
כדי להיות ואלהים<br />
זקוק לך לשם<br />
זה שהוא משמעות חייך (תשנ"ב, עמ'<br />
9<br />
. (63-62<br />
הקשר בין אלוהים ואדם בנוי, אם כן, על בחירה מתוך חירות, הדדיות, והזדקקות. כאמור, המקרא<br />
ביטא לדעת בובר את הקשר הזה במלוא עוצמתו.<br />
עוד מה<br />
היה המקרא עבור בובר?<br />
עמד על בובר<br />
הקשר בין החזרה לארץ ישראל,<br />
חידוש<br />
השפה העברית, ועיון מחודש במקרא. הוא טען שהחזרה הפיסית לארץ ישראל איננה חזרה מלאה<br />
לשורשים, כל עוד לא חוזרים גם לשפה העברית וגם למקרא<br />
10<br />
(הומאניות מקראית , עמ' 37). בניין<br />
הארץ כולל עיצוב של העברי החדש, ואותו עברי מעצב את עצמו על ידי בחירת הערכים הנראים<br />
לו כחשובים,<br />
מתוך המכלול של המורשת היהודית.<br />
בובר גרס שאין לחוש מחויבות כלפי אמונות<br />
ודעות או אורחות חיים מן העבר,<br />
שהרי חופש הבחירה הוא זכותם המובהקת של יחידים ושל<br />
.(577<br />
חברות<br />
(שביד,<br />
עמ' תשמ"ג,<br />
מאידך,<br />
דם עברי יכול להיות רק מי ששמע את הקול המדבר<br />
אליו במקרא העברי ונענה לו בחייו"<br />
שם). (בובר,<br />
על המחנך העברי לפתוח את תלמידיו למקרא<br />
משום שהוא<br />
אחד מ"תעודות רוחנו הגדולות"<br />
בו אשר יש<br />
"זרמי הכוחות הקדמונים"<br />
הראויים<br />
In the most powerful moments of dialogue, where “deep calls unto deep” … is the place where I and<br />
Thou meet, the realm of “between”. Only from this knowledge of the eternal meeting of the One with<br />
the One can we recover the genuine person again and establish genuine community (Friedman, 1981, p.<br />
281).<br />
8<br />
בובר מפרש את הביטוי 'כי ידעתיו' (בר' יח, יט): הביא אותו על ידי בחירתו בסוד קירבתו<br />
ביחסי-גומלין אתו (תשל"ח, סגנון המלה-המנחה בסיפורי התורה, עמ' ואילו משה מבקש<br />
מאלוהים: הודיעני נא את דרכך ואדעך (שמ' לג, יג) שפירושו 'מלווה בנוכחותך' (שם, המליה-<br />
המנחה ואב-הצורה של הנאום, עמ' ובמקום אחר הוא מסביר:'דעת' משמעותה כאן<br />
(הכוונה למזמור א בתהלים) נגיעה, לכידה, המוציאה את ה'מיודע' מתוך עמיתיו ומעמידה<br />
אותו במגע עם 'היודע.' (בובר, שם, הצדק והעוול על פי צרור מזמורי תהלים, עמ'<br />
.(142<br />
.(297<br />
.(305<br />
9<br />
א' ברקוביץ מתנגד נמרצות לעמדה זו: (1962, עמ'<br />
:(60<br />
It is reasonable to say that if God did not want man to be, he would not exist… But to go on from there<br />
and conclude, since God wants man, He needs him, or wants to need him, is poor theology … The need<br />
in the Biblical encounter is all man`s. It is of the very essence of that encounter that man experiences<br />
his entire being as one great need that can only be satisfied by the One who is infinitely needless.<br />
,8<br />
10<br />
אבל ראה את המדרש המצוטט בפרק השמיני, הערה המרמז שה' דווקא 'תלוי' בעם ישראל.<br />
של דרכו<br />
בפרק זה נציין את שמות הפרקים שנתן בובר בספריו. אם אין ציון אחר, הפרקים באים מתוך הספר:<br />
(הוצאת ביאליק, תשל"ח).<br />
מקרא<br />
158