17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

ג(‏<br />

פ(‏<br />

ויושוו לגישות הקיימות בספרות המדרשית ובפרשנות הקלסית;‏ (<br />

יישום שיטות הקריאה בשדה<br />

החינוכי,‏ גם בהתחשב בגיל הלומד,‏ וגם לפי שאר ה-‏commonplaces‏.‏<br />

היה מקום לחשוב שהבעייתיות של הוראת סיפורי ניסים לא תורגש בחמ"ד<br />

‏(=חינוך<br />

הממלכתי-דתי).‏ בשל אמונתו בבורא עולם כל-יכול,‏<br />

החופשי לעשות בעולם הטבע ככל העולה על<br />

רוחו,‏<br />

חניך החמ"ד לא יתקשה להאמין שניסי המקרא התרחשו כפי שהם מסופרים.‏<br />

ללא ספק<br />

ההנחה ההרמנויטית השלטת בעולם האורתודוקסי לגבי המקרא היא שהקריאה המילולית הינה<br />

המועדפת 1999),<br />

‏(ספירו,‏<br />

והנחה זו מובילה לא פעם לדה-לגיטימציה של כל קריאה אחרת.‏<br />

ברם,‏<br />

בחינה יותר מעמיקה של המצב בחמ"ד תַ‏ ראה שגם הלומד הדתי עלול להיתקל בקשיים הכרוכים<br />

בקבלת סיפורי הניסים כתיאורים עובדתיים.‏<br />

סיפורי ניסים מאז ומתמיד אִ‏ תגרו את הקוראים<br />

ועוררו אצלם סימני שאלה,‏<br />

והבעיות שנציג אינן רק פרי המאה העשרים ואחת,‏<br />

ואינן רק שייכות<br />

לעולם החילוני,‏<br />

אלא הן אימננטיות לסיפור עצמו.‏<br />

זה בהקשר<br />

ניעזר בקטיגוריות של<br />

רוזנק מ'‏<br />

ביחס לשאלות בחינוך היהודי ‏(תשל"ו,‏ עמ'‏ 6): שאלות של הסדר הראשון ושאלות של הסדר השני.‏<br />

בסדר הראשון,‏<br />

הכוונה היא לבעיות<br />

‏'פנימיות'‏<br />

שהנס מעורר,‏<br />

כלומר,‏<br />

סתירות בתוך הסיפור עצמו<br />

לגבי הנס,‏ או,‏<br />

מסרים אחרים שבתוך המקרא<br />

הסותרים את המסר של אותו סיפור נס.‏<br />

לדוגמה,‏<br />

אם<br />

המקרא מציג את בריאת העולם כשלֵמות<br />

ג),‏ ב,‏ לא-‏ א,‏ ‏(בר'‏<br />

הנס המפר<br />

‏'מעשה בראשית'‏<br />

מבטא הן את מוגבלות הבריאה,‏ שאיננה יכולה ‏'לספק'‏ את הצרכים של הברואים,‏ והן את מוגבלות<br />

הבורא,‏ הנזקק לסתור את החוקים שהוא קבע<br />

‏(בר'‏ ח,‏ כב)‏ כדי להשיג מטרה מסוימת.‏ אשר לסדר<br />

השני,‏<br />

הכוונה היא להתנגשות בין הנושא הנידון והנחות היסוד שלו,‏<br />

לבין שיקולים הבאים מחוץ<br />

למסגרת<br />

המקראית,‏<br />

כמו אלה של התַ‏ רבות הרווחת.‏<br />

לדוגמה,‏<br />

הנס המקראי מתנגש חזיתית עם<br />

התפיסה המודרנית שהטבע פועל על פי חוקים ברורים ומדודים,‏<br />

ואין חריגות ממנו,‏<br />

והמדע<br />

;1980<br />

'<br />

המודרני הוביל לרציונליזציה הגורמת לתופעה של `disenchantment`<br />

ברגר,‏<br />

סירל,‏ ג'‏<br />

בעולם כזה קשה מאד לשמור על תחושת הפליאה,‏<br />

החיונית לאמונה בניסים<br />

השל,‏ י'‏ ‏(א'‏<br />

.(1998<br />

תשס"ג).‏<br />

התלמיד הלומד בשיעורי מדע את חוקיה של הפיסיקה,‏<br />

יתקשה<br />

להזדהות עם תמונת<br />

עולם המצטיירת במקרא,‏<br />

בה השמש מסתובבת סביב כדור הארץ,‏<br />

ועוצרת באמצע מסלולה.‏<br />

הבעיה האחרונה מורגשת יותר בעידן המודרני,‏<br />

אבל נוכיח<br />

בעבודה שגם פרשני ימי הביניים חשו<br />

בדיסוננס בין תפיסתם את המדע לבין התיאור המקראי של כמה ניסים.‏<br />

אשר להעדפת הקריאה המילולית,‏<br />

יתברר שהמקרא עצמו מזמין קריאות אלטרנטיביות,‏<br />

ושלפחות מימי חז"ל הוצעו קריאות לסיפורים אלה שאינן מילוליות.‏ בהביאנו תורות הרמנויטיות<br />

2

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!