××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ועם כל זאת,<br />
יש לשאול אם מבחינה מהותית,<br />
תורתו של בובר בהקשר של הנס המקראי<br />
יכולה לתרום למורה המלמד במסגרת החמ"ד. נציג כעת את נימוקינו לטיעון,<br />
שאכן יוכל המורה<br />
הדתי-לאומי לראות במשנתו של בובר 'חומר'<br />
31<br />
העשוי להעשירו מבחינה אישית ומקצועית . בובר<br />
'מקים לתחייה'<br />
את דברי המקרא<br />
(כניסוחו של איזר)<br />
וממחיש את האמונה שהמקרא הוא<br />
"דברי<br />
pedagogical content<br />
–<br />
אלוהים חיים"<br />
במלוא מובן המילה.<br />
משנה זו אף עשויה לתרום<br />
ל<br />
המורה של<br />
32<br />
knowledge בהקשר של הוראת סיפור הנס המקראי . נעמיד בבסיס הדיון הזה את<br />
משה, שם, עמ'<br />
הפרק "הסנה הבוער" (מתוך:<br />
,(79-61<br />
ובמיוחד בפירושו להתגלות בסנה<br />
(שמ' ג, א-<br />
ד)<br />
ולחלק מן השיחה המתקיימת בין ה'<br />
למשה<br />
יז), פס' ה-פרק ד, פס' (פרק ג,<br />
וניעזר גם בכתבים<br />
(to unpack)<br />
אחרים של בובר ושל מפרשיו.<br />
במקומות מסוימים נצטרך<br />
'לפרוק'<br />
רעיונות הנרמזים<br />
בדבריו של בובר,<br />
ונפַ תח במפורש רעיונות שנאמרו באמצעות מילות קוד או במוטיבים מוכרים<br />
במשנתו של בובר. נתמקד במרכיבים של דברי בובר העשויים לתרום להוראה בחמ"ד, ולפיכך לא<br />
נוכל להתייחס לכל הנקודות שאליהן מתייחס בובר,<br />
ואף ניאלץ לחרוג מעט מהאופן שבו מציג<br />
בובר את הדברים.<br />
ישנם קטעים<br />
בדיונו של בובר המכילים חומרים שיתנגשו עם אמונות היסוד<br />
של מורה המלמד בחמ"ד,<br />
כגון:<br />
הדיון בשאלת מהות ה' כ'אֵ ל האילנות'<br />
או<br />
'אֵ ל ההרים';<br />
ההשוואה<br />
עם המיתולוגיה היוונית;<br />
התפיסה הקינית של אלוהים;<br />
תוספות שלדעת בובר נדבקו לטקסט<br />
המקורי.<br />
נשאלת השאלה כיצד להתמודד עם החומרים האלה מול מורי הממ"ד,<br />
אם המטרה היא<br />
לקרב את תכני בובר אל הציבור הזה מתוך תקווה שינצלו אותם בהוראתם.<br />
יש לחלק אפוא את<br />
הדיון לשניים: (א)<br />
מה מביאים בפני המורים מתוך הגותו של בובר<br />
(ב)<br />
מה מלמדים בכיתה מתוך<br />
הגותו של בובר.<br />
דיון זה מחייב התמודדות עם המושג<br />
'תרגום',<br />
שהזכרנו למעלה,<br />
בהקשר של<br />
הוראת נושאים 'בעיתיים'<br />
מבחינת המורה,<br />
הלומד, או הסביבה. רוזנק דן בשאלת הנחלת מושגים<br />
קלסיים או אחרים לקהל יעד המגלה עוינות או אדישות כלפיהם.<br />
הוא מציע ל'תרגם'<br />
את<br />
המושגים לשפה המוכרת ומקובלת על הלומדים<br />
"הלוכדת משהו מהותי אודות המושגים האלה"<br />
33<br />
עמ' 99; תרגום ר.ו.) .<br />
יש ללבן ולנתח את המושגים האלה כדי לעמוד על משמעותם<br />
,1995)<br />
,(10-9<br />
31<br />
32<br />
33<br />
לגבי שאלת נכונותו של המורה בחמ"ד להיפתח לתורתו של בובר, נרחיב בפרק השמיני.<br />
מושג זה, על פי שולמן עמ' כולל את ידיעת ה-matter ,subject יחד עם הידע הנדרש להפוך את<br />
החומר לתוכן שניתן ללמד. הוא כולל אפוא את הכרת המטרות שבהוראת מקצוע זה, דרכי ההוראה היעילות<br />
ביותר, הבנת הקשיים והנחות היסוד המוטעות של התלמידים ביחס לחומר הנלמד, והכרת החומרים<br />
הקוריקולריים הקיימים. המורה בונה את הידע הזה על סמך לימודיו, התנסויותיו, קריאת חומר מחקרי, שיחות<br />
עם קולגות, ורפלקציה על הוראתו.<br />
במקום אחר עמ' מפרש רוזנק את הביטוי 'תרגום' במסגרת ניתוח הנחלת מסרים תיאולוגיים בעידן<br />
המודרני בהקשר החינוכי. לטענתו, כדי שהמורה יצליח להעביר את התכנים הדתיים החשובים לו, הוא זקוק<br />
לתפיסות ולתיאוריות חינוכיות וסוציולוגיות הלוקחות בחשבון את הסיטואציה החינוכית. תיאוריות אלה עשויות<br />
,1986)<br />
(198-194<br />
,1987)<br />
171
Change language