××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א.<br />
המתודולוגיה<br />
כדי להגיע אל אבחון הבעיה או הבעיות,<br />
מציע שוואב מודל<br />
של דליברציה,<br />
שהיא רב-שיח<br />
ודיון בין גורמים חינוכיים שונים<br />
המתייחסים לסיטואציה חינוכית ספציפית.<br />
הוא מזהה חמישה<br />
תחומים הדורשים ייצוג בדליברציה זו: הלומד; המורה; הסביבה; החומר; ותכנית הלימודים<br />
,1977)<br />
,commonplaces<br />
עמ' 9).<br />
את ארבעת התחומים הראשונים הוא מכנה<br />
שהם לדעתו<br />
הרכיבים<br />
הבסיסיים<br />
של העשייה החינוכית.<br />
כל תכנית לימודים חייבת להתבסס על הצרכים,<br />
הדרישות,<br />
הציפיות,<br />
והבעיות של ה-commonplaces,<br />
כדי שהיא תהיה רלוונטית ובת-ביצוע.<br />
שוואב מדגים<br />
כיצד לפרק את כל אחד מן המוקדים ליחידות קטנות יותר (שם, עמ'<br />
2<br />
: (14-2<br />
הלומד –<br />
מה למדו התלמידים בעבר בנושא זה?<br />
איזה סגנון הוראה עלול לעורר<br />
התנגדות בתוך<br />
הקבוצה,<br />
ואיזה עשוי להתקבל?<br />
מהן הציפיות של ילדים אלה ומה מעסיק אותם?<br />
מהו הידע<br />
הכללי שברשותם של ילדים אלה?<br />
החומר –<br />
מהו החומר אותו נדרש המורה ללמד?<br />
מהן הגישות העיוניות השונות לחומר?<br />
לאיזו<br />
דיסציפלינה שייך חומר זה? אילו מקצועות נלווים עשויים להתקשר לחומר זה ולהאיר<br />
3<br />
אותו ?<br />
הסביבה –<br />
הסביבה כוללת את כל המסגרות שהתלמידים שייכים אליהן:<br />
המשפחה,<br />
הקהילה,<br />
השכונה, בית הספר, וכו'. מה מאפיין את המסגרות האלה, מה הערכים שלהן, ומה הציפיות שלהן<br />
מן התלמידים? מה מידת השפעתן על התלמידים?<br />
המורה –<br />
איזה ידע יש למורים?<br />
מהו רקעם ומהן דעותיהם<br />
הדתיות והפוליטיות?<br />
איך הם<br />
מתייחסים למקצוע שלהם?<br />
איך הם מתייחסים לתלמידים שלהם?<br />
האם הם גמישים בהוראתם,<br />
ופתוחים להצעות חדשות של הוראה?<br />
שאלות מעין אלה מכוונות את הנציגים של כל תחום להביא בפני הוועדה את העניינים<br />
המעסיקים אותם. כל מומחה תורם לליבון המצב הכללי ולמיקוד הבעיה או הבעיות העומדות על<br />
הפרק.<br />
שוואב מדגיש שכל משתתף חייב לגלות נכונות להקשיב לנסיון ולדעה של הזולת,<br />
ובמידה<br />
.(1<br />
מסוימת לצמצם את מעמדו,<br />
כדי לפַ נות מקום לכל משתתף<br />
עמ' (שם,<br />
רק בדרך זו יוכלו כל<br />
המומחים לגבש תכנית שתענה על הצרכים<br />
של השדה.<br />
את הדיון כולו מנחה איש תכניות-<br />
הלימודים, שהוא בעל נסיון בליבון בעיות חינוכיות והוראתיות, בגיבוש הצעות, ובכתיבת תכניות.<br />
הוא אחראי על ניהול תקין של הדיונים, כאשר הוא דואג לכך שאף אחד מן הנציגים אינו משתלט<br />
,(7-5<br />
שוואב הציע שורת שאלות העומדות על הפרק, כולל שאלות המתייחסות לקבוצות מאד ספציפיות (כגון: ילדים<br />
יהודים מן המעמד הבינוני מהעיר קולומבוס, שבאוהיו). אנו בוחרים בשאלות הנראות לנו רלוונטיות לכתיבת<br />
תכנית המתאימה לכלל האוכלוסייה של הממ"ד בישראל.<br />
השווה דיואי עמ' המתנגד להוראה המציגה את הדיסציפלינות השונות כנבדלות אחת מן השנייה,<br />
ומבחינת הילד מפצלות את העולם.<br />
,1960)<br />
2<br />
3<br />
16
Change language