××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
לסיכום,<br />
עמדנו בקטע זה על הרכב האוכלוסיה הלומדת בבתי ספר של החמ"ד,<br />
ועל<br />
הבעייתיות הקיימת בהוראה פשטנית, חד-גונית של סיפור הנס המקראי עבור ציבור זה, הן בטווח<br />
הקצר,<br />
הן בטווח הארוך.<br />
בסוף הקטע התייחסנו למטרות-על של הלימוד המקראי,<br />
כאשר חלקן<br />
באות לידי ביטוי רק לאחר מספר שנים.<br />
אנו רואים הצדקה בהרחבה זו,<br />
הן על בסיס תורתו של<br />
שוואב,<br />
הן על בסיס מטרות הוראת המקרא שהחמ"ד בעצמו מציב:<br />
אהבת התנ"ך,<br />
אימוץ אורח<br />
חיים דתי,<br />
התמדה בלימוד תורה לאורך כל חייו של הלומד,<br />
ויישום הלקחים הנלמדים הלכה<br />
למעשה<br />
(מתוך<br />
'הנחות היסוד של תכנית הלימודים למקרא'<br />
בתוך תכנית הלימודים<br />
של למקרא<br />
17<br />
הממ"ד ).<br />
הוראה מצומצמת וחד-ממדית עלולה לפגוע במטרות אלו לאחר שיסיים התלמיד את<br />
חוק לימודיו ויתעמת עם תורות הנוגדות את אלה שלמד בצעירותו.<br />
.2<br />
בה צומחים התלמידים הסביבה<br />
-<br />
שוואב כלל בסביבה את החברה הרחבה<br />
(העם היהודי;<br />
במקרה שלנו<br />
מדינת ישראל),<br />
את<br />
העיר,<br />
השכונה,<br />
הסביבה החברתית,<br />
המשפחה,<br />
בית הספר,<br />
תנועת הנוער,<br />
והכיתה של הלומד.<br />
הולץ,<br />
הכותב על סוגיית הנחלת המסורת היהודית בהקשר היהודי-אמריקאי,<br />
בונה על הקטגוריה<br />
של שוואב, ומגדיר ארבעה מעגלי סביבה: העולם הרחב והחברה; הקהילה הקרובה וההורים; בית<br />
.(3<br />
הספר; (2000,<br />
והכיתה<br />
עמ'<br />
לטענתו,<br />
שוואב התעלם מהשפעת התרבות הרחבה יותר,<br />
אותה<br />
תרבות העוטפת את הילד ומשדרת לו מסרים גלויים וסמויים ללא הפוגה,<br />
ובמקום זאת התמקד<br />
שוואב ב'חברה'<br />
מצומצמת,<br />
של הממסד החינוכי.<br />
מבחינתו,<br />
השאלה הקרדינלית ביחס לסביבה<br />
הינה כיצד ללמד את הטקסטים המקודשים ליהדות בשעה שהם סותרים את המושגים והאמונות<br />
18<br />
של החברה הסובבת .<br />
נראה לנו ששאלת ההתנגשות בין ערכי החברה הכללית, לבין ערכיהם של<br />
הסביבה המצומצמת יותר,<br />
אותה חידד הולץ,<br />
משקפת נאמנה את אחת הדילמות העיקריות<br />
בהוראת סיפור הנס המקראי.<br />
להלן נעמוד על ההתנגשות הזאת ועל<br />
השפעתה<br />
על תפיסותיו<br />
והשקפותיו של הלומד, לצד התייחסות לסביבות אחרות: בית הספר, והבית.<br />
כבר הזכרנו בקצרה את פקפוקיהם של כמה הוגים לגבי אמינות הניסים המסופרים במקרא<br />
(דוגמת שפינוזה, מכאן, וגרינברג, מכאן) וכעת נחזור לבחון כיצד מתייחסת החברה הכללית לנושא<br />
הנס בכלל.<br />
normative ground of educational visions<br />
17<br />
18<br />
, שראינו למעלה. אלה<br />
ערכים אלה מתאימים להגדרה שטבע י' כהן:<br />
ערכים שאינם ניתנים למשא ומתן, ואמורים להוות בסיס רעיוני לתכנית הלימודים (ראה י' כהן, עמ'<br />
והשווה שורצולד, שם, עמ'<br />
יתכן ששאלה זו טמונה גם בדבריו של זקוביץ, הכותב על מונחים מקראיים הרחוקים מעולמם של תלמידינו<br />
הרחבה בפרק השלישי.<br />
.(88<br />
,1999<br />
.37-36<br />
.(1995)<br />
32