17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

לסיכום,‏<br />

עמדנו בקטע זה על הרכב האוכלוסיה הלומדת בבתי ספר של החמ"ד,‏<br />

ועל<br />

הבעייתיות הקיימת בהוראה פשטנית,‏ חד-גונית של סיפור הנס המקראי עבור ציבור זה,‏ הן בטווח<br />

הקצר,‏<br />

הן בטווח הארוך.‏<br />

בסוף הקטע התייחסנו למטרות-על של הלימוד המקראי,‏<br />

כאשר חלקן<br />

באות לידי ביטוי רק לאחר מספר שנים.‏<br />

אנו רואים הצדקה בהרחבה זו,‏<br />

הן על בסיס תורתו של<br />

שוואב,‏<br />

הן על בסיס מטרות הוראת המקרא שהחמ"ד בעצמו מציב:‏<br />

אהבת התנ"ך,‏<br />

אימוץ אורח<br />

חיים דתי,‏<br />

התמדה בלימוד תורה לאורך כל חייו של הלומד,‏<br />

ויישום הלקחים הנלמדים הלכה<br />

למעשה<br />

‏(מתוך<br />

‏'הנחות היסוד של תכנית הלימודים למקרא'‏<br />

בתוך תכנית הלימודים<br />

של למקרא<br />

17<br />

הממ"ד ).<br />

הוראה מצומצמת וחד-ממדית עלולה לפגוע במטרות אלו לאחר שיסיים התלמיד את<br />

חוק לימודיו ויתעמת עם תורות הנוגדות את אלה שלמד בצעירותו.‏<br />

.2<br />

בה צומחים התלמידים הסביבה<br />

-<br />

שוואב כלל בסביבה את החברה הרחבה<br />

‏(העם היהודי;‏<br />

במקרה שלנו<br />

מדינת ישראל),‏<br />

את<br />

העיר,‏<br />

השכונה,‏<br />

הסביבה החברתית,‏<br />

המשפחה,‏<br />

בית הספר,‏<br />

תנועת הנוער,‏<br />

והכיתה של הלומד.‏<br />

הולץ,‏<br />

הכותב על סוגיית הנחלת המסורת היהודית בהקשר היהודי-אמריקאי,‏<br />

בונה על הקטגוריה<br />

של שוואב,‏ ומגדיר ארבעה מעגלי סביבה:‏ העולם הרחב והחברה;‏ הקהילה הקרובה וההורים;‏ בית<br />

.(3<br />

הספר;‏ (2000,<br />

והכיתה<br />

עמ'‏<br />

לטענתו,‏<br />

שוואב התעלם מהשפעת התרבות הרחבה יותר,‏<br />

אותה<br />

תרבות העוטפת את הילד ומשדרת לו מסרים גלויים וסמויים ללא הפוגה,‏<br />

ובמקום זאת התמקד<br />

שוואב ב'חברה'‏<br />

מצומצמת,‏<br />

של הממסד החינוכי.‏<br />

מבחינתו,‏<br />

השאלה הקרדינלית ביחס לסביבה<br />

הינה כיצד ללמד את הטקסטים המקודשים ליהדות בשעה שהם סותרים את המושגים והאמונות<br />

18<br />

של החברה הסובבת .<br />

נראה לנו ששאלת ההתנגשות בין ערכי החברה הכללית,‏ לבין ערכיהם של<br />

הסביבה המצומצמת יותר,‏<br />

אותה חידד הולץ,‏<br />

משקפת נאמנה את אחת הדילמות העיקריות<br />

בהוראת סיפור הנס המקראי.‏<br />

להלן נעמוד על ההתנגשות הזאת ועל<br />

השפעתה<br />

על תפיסותיו<br />

והשקפותיו של הלומד,‏ לצד התייחסות לסביבות אחרות:‏ בית הספר,‏ והבית.‏<br />

כבר הזכרנו בקצרה את פקפוקיהם של כמה הוגים לגבי אמינות הניסים המסופרים במקרא<br />

‏(דוגמת שפינוזה,‏ מכאן,‏ וגרינברג,‏ מכאן)‏ וכעת נחזור לבחון כיצד מתייחסת החברה הכללית לנושא<br />

הנס בכלל.‏<br />

normative ground of educational visions<br />

17<br />

18<br />

, שראינו למעלה.‏ אלה<br />

ערכים אלה מתאימים להגדרה שטבע י'‏ כהן:‏<br />

ערכים שאינם ניתנים למשא ומתן,‏ ואמורים להוות בסיס רעיוני לתכנית הלימודים ‏(ראה י'‏ כהן,‏ עמ'‏<br />

והשווה שורצולד,‏ שם,‏ עמ'‏<br />

יתכן ששאלה זו טמונה גם בדבריו של זקוביץ,‏ הכותב על מונחים מקראיים הרחוקים מעולמם של תלמידינו<br />

הרחבה בפרק השלישי.‏<br />

.(88<br />

,1999<br />

.37-36<br />

.(1995)<br />

32

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!