××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ב(<br />
–<br />
דברי אדר אינם ייחודיים לשיטת<br />
'כוונת המחבר'<br />
שהרי הם מתאימים גם לביקורת<br />
-<br />
החדשה<br />
(ראה בהמשך)<br />
אבל יש בהם כדי להצדיק אימוץ שיטת הירש בפרשנות סיפורי הנס.<br />
–<br />
ראינו בפרק השני שיש לסיפורי ניסים מספר מסרים,<br />
כאשר אחד מהם<br />
ואולי הדומיננטי<br />
– מביניהם<br />
הוא האדרת האל (ראה: עיצוב תודעת האדם).<br />
הדרך הברורה והפשוטה ביותר להשיג<br />
מטרה זו,<br />
בהקשר של העברת סיפור הנס,<br />
היא בהחדרת האמונה שהאירוע הניסי התרחש באמת<br />
לב-לה). ד, דב' למשל, (ראה,<br />
אירועים ניסיים שהיסטוריותם אינה מוטלת בספק יוכיחו קבל עם<br />
ועולם את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים.<br />
מתוך כך סביר להניח שהקורא<br />
יחליט הדתי<br />
שהמחבר,<br />
שבעצמו חדור באמונה באמיתת הניסים,<br />
רצה שדיווחו על אירועים היסטוריים ניסיים<br />
יתקבל כדיווח עובדתי, וכל זאת על מנת להחדיר לקחים חינוכיים כגון: עליונות ה' וכוחו הבלתי-<br />
מוגבל;<br />
בחירת הנביא;<br />
תורת הגמול;<br />
ייחודו של עם ישראל.<br />
יוצא אפוא ש'כוונת המחבר'<br />
חשובה<br />
בהבנת משמעות הטקסט המקראי על פי החמ"ד,<br />
והיא יכולה להצדיק תפיסה מילולית בנסיבות<br />
מסוימות;<br />
התלמיד נדרש להתייחס לדברי התורה כאמירה<br />
ישירה מאת הקב"ה,<br />
המדבר אליו<br />
'כלשון בני אדם', כפי שספירו פירש ביוטי זה (ראה למעלה).<br />
אסכולה<br />
'הטרנומית'<br />
שנייה,<br />
העשויה<br />
לשמש בסיס לקריאה מילולית של סיפורי נס מקראיים,<br />
(<br />
היא הביקורת החדשה<br />
.(New Criticism)<br />
על פי אסכולה זו כללי הפרשנות טמונים בטקסט עצמו.<br />
משמעות הטקסט עולה מתוכו,<br />
ואיננה תלויה בתהליכים מנטליים המתחרשים בתודעתם של<br />
המחבר והקורא. על מנת שהטקסט יחשוף את משמעויותיו, פיתחו ה'מבקרים החדשים' את שיטת<br />
'הקריאה צמודה',<br />
שורה של כלים ספרותיים המאפשרים פיענוח מסריו של טקסט במידה גדולה<br />
של<br />
'אובייקטיביות'.<br />
באחד המסמכים העיקריים של אסכולה זו,<br />
טוענים ו"ק וימסט ומ'<br />
בירדסלי<br />
עמ' (1954,<br />
כי אין כוונת המחבר<br />
–<br />
גם אם אפשר לחשוף אותה<br />
–<br />
צריכה לעניין את הקורא,<br />
,(18-3<br />
שכן רק כוונות שמומשו ביצירה עצמה נוגעות למשמעותה, ורק קריאה צמודה של היצירה חושפת<br />
את משמעותה.<br />
דובר מובהק של תורה זו בעולם המחקר המקראי הוא מאיר וייס,<br />
והוא פורס<br />
אותה בנתחו את<br />
'היצירות של אמנות-הלשון'<br />
שבספרות המקרא<br />
(תשכ"ז,<br />
הקדמה למהדורה<br />
וייס השנייה).<br />
טובע את המונח<br />
'האינטרפריטאציה הכוליית'<br />
לתאר את ה'קריאה הצמודה'<br />
של<br />
הביקורת החדשה 24).<br />
עמ' (שם,<br />
גישה זו מבקשת להעביר את נקודת הכובד הפרשנית מן<br />
.(12<br />
הביוגרפיה של היוצר,<br />
הקשרו ההיסטורי והחברתי,<br />
אל היצירה עצמה<br />
עמ' (שם,<br />
כך גם דוחה<br />
וייס את הגישה שהבנת הקוראים הראשונים היא הקובעת את משמעות היצירה 16).<br />
עמ' (שם,<br />
דווקא הקוראים המשוחררים מכבלי הזמן של היצירה ומבעיותיה,<br />
מסוגלים לראות אותה<br />
'כהוויתה האמיתית, העל-זמנית' (שם, עמ'<br />
:(17<br />
94
Change language