××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
מרמזת לכך שלא מדובר בסתם מקרה.<br />
ברם,<br />
האם כל ביטוי של השגחה אלוהית ייתרגם ל'נס'?<br />
האם האדם אינו יכול לחוש שאלוהים לצידו ומכוון אותו, או שאירוע מסוים כוּוַן על ידי הבורא,<br />
בלי להחיל על חוויה זו את המושג 'נס'?<br />
יתכן וניתן למצוא במקרא דוגמאות להשגחה אלוהית שאינן נחשבות על ידי המספר ל'נס'.<br />
דוגמאות אלה לרוב משקפות תזמון של גורמים המביא לתוצאה שכנראה היתה חלק מן התכנית<br />
,(25-23<br />
האלוהית<br />
עמ' שם, (זקוביץ,<br />
כגון,<br />
רבקה מגיעה לבאר בדיוק בשעת תפילת העבד<br />
כד, (בר'<br />
10<br />
טו) . גם אם לא נאמר במפורש שאלוהים זימן את העיתוי או המקרה, מזהה העד או הקורא את<br />
יד ההשגחה המושכת בחוטים של ההתרחשות. אמנם, ניתן לראות בתזמון זה מעשה ניסי (זקוביץ,<br />
עמ' שם, 25),<br />
אולם,<br />
קיימת גם אופציה יותר<br />
'רכה',<br />
והיא שֶ מַ ה שמתרחש בעולם הוא תוצר של<br />
.(128<br />
'סיבתיות כפולה' (קויפמן, 1966,<br />
עמ'<br />
קויפמן טבע את הכלל הפרשני הזה בהקשר של סיפור<br />
פרק ז) (יהו' עכן<br />
בו פירש<br />
שההתרחשויות מוכתבות על ידי שני גורמים,<br />
"מתוך קשרי סבות<br />
טבעיים רגילים ובכח עצת-האלהים הקובעת למאורעות תכלית" (קויפמן,<br />
שם).<br />
וכך מתייחס<br />
,331<br />
אליצור<br />
הדו-ממדיות<br />
לתופעה זו: "תכונה זו היא הדו<br />
של<br />
ההיסטוריה<br />
המקראית<br />
דגש עמ' (תש"ם,<br />
-<br />
–<br />
במקור).<br />
במילים אחרות,<br />
אירועים רבים במקרא<br />
אם לא כולם<br />
מתרחשים כאילו בשני צירים<br />
מקבילים בעת ובעונה אחת, בציר ה'אנושי' ובציר ה'אלוהי', ובזמנים מסוימים הם נפגשים. באופן<br />
אולי פרדוקסלי, יש לבני אדם בחירה לפעול לפי ראות עיניהם, אבל "בכל מתבצע דבר האלוהים"<br />
שם; (קויפמן,<br />
השווה מו"נ ח"ב פמ"ח,<br />
בו טוען הרמב"ם שהרצון האלוהי הוא<br />
'הסיבה הראשונה'<br />
לכל דבר המתרחש,<br />
אבל אין זה הגורם הישיר;<br />
הרחבה בפרק הרביעי).<br />
בכל הסיפורת המקראית<br />
קיימת אינטראקציה בין המערכת האלוהית והמערכת האנושית;<br />
ברם,<br />
יש סיפורים בהם ביקש<br />
המספר להבליט את התרומה האלוהית,<br />
ואילו באחרים מובלטת דווקא התרומה של בני האדם.<br />
תופעה זו נובעת מן הצורך להציג את האל כמי שמכוון את ההיסטוריה,<br />
ומאידך, מחד,<br />
בהיותו<br />
ישות טרנסצנדנטית ולא-מוחשית,<br />
אינו מתערב באופן בוטה בפעילות האנושית,<br />
ומשאיר מקום<br />
לאדם ליזום ולפעול (אמית, תשנ"ג, עמ'<br />
.(55-41<br />
ולסיכום:<br />
הסיבתיות הכפולה<br />
היא טכניקה פואטית מורכבת ומגוונת,<br />
שנועדה לעצב דגמים<br />
שונים של עולם דו-קטבי,<br />
שמתקיימת בו זיקה מתמדת של מעלה ומטה,<br />
כאשר<br />
הספרות הכתובה אינה רק מעצבת עולם, אלא נכתבה בשביל העולם (שם, עמ'<br />
.(55<br />
10<br />
ראה גם: בר' כז, ל; שם פרקים מ-מא; עלילת מגילת אסתר.<br />
55
Change language