××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
עלות השחר,<br />
כאשר השמש זורחת במזרח על גבעון,<br />
וטרם שקע הירח במערב על עמק אילון.<br />
מלמט משער שיהושע ביקש לנהל את הקרב כך שהשמש תאיר ישירות לתוך עיני<br />
האויבים,<br />
38<br />
ותסנוור אותם . הצהרתו הציורית "שמש בגבעון דום" משקפת את הטקטיקה הצבאית של מיקום<br />
החיילים על פי שיקולים ריאליים המאפשרים ניצול מירבי של גורמי השטח, כולל זווית<br />
39<br />
השמש .<br />
המשותף לשתי הגישות הנ"ל הוא שיהושע<br />
מתמודד עם קושי מסוים<br />
בהתנהלות הקרב,<br />
ופתרון הבעיה נעוץ בתיפקודה<br />
או במיקומה<br />
של השמש.<br />
על פי ר'<br />
שלמה המובא לעיל,<br />
יהושע<br />
מבקש בקשה מהקב"ה להתערב בגורמים האקלימיים.<br />
על פי<br />
התרחיש שמשרטט<br />
יתכן מלמט,<br />
והצהרה זו משקפת את שמחת יהושע לאחר הניצחון, כאשר יהושע מייחס את הניצחון ל'עמידת'<br />
השמש במקום האופטימלי.<br />
שלא כמו מלמט,<br />
ר'<br />
שלמה מקשר בין ה'דיבור'<br />
לבין השלכת האבנים,<br />
ויוצר אירוע יותר<br />
'מהודק'.<br />
אשר למהומה,<br />
אפשר שהיא נוצרה במחנה כתוצאה מיכולתו של<br />
יהושע לנהל את הקרב למרות הסערה,<br />
על פי תיאורו של ר'<br />
שלמה,<br />
או כתוצאה מסינוור האויב<br />
על-ידי השמש בזריחתה,<br />
על-פי שירטוטו של מלמט.<br />
המקרא<br />
מייחס את המהומה להתערבות<br />
אלוהית , מתוך העיקרון של סיבתיות כפולה: האדם עושה את שלו, והקב"ה פועל במקביל (ראה<br />
עמ' פרק שני, 57-56).<br />
מכל מקום,<br />
בכל<br />
אחד מתרחישים אלה,<br />
יכול יהושע להכריז: "כי ה'<br />
נלחם<br />
לישראל!"<br />
ראינו למעלה שגם בקרב הר תבור-עמק יזרעאל<br />
מעיד הכתוב שהטיל<br />
ה'<br />
מהומה בקרב<br />
האויב,<br />
שטיבה אינו ברור<br />
("ויהם ה'<br />
את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני<br />
ברק"),<br />
וגם במקרה הזה המפתח לפיענוח התעלומה נמצא בדברי השירה הבאים לאחר מעשה.<br />
דבורה<br />
שרה: "נחל קישון גרפם" (שופ'<br />
מפרשים ויש ה כא),<br />
שהסיקו שאירעה סופת גשמים לא<br />
צפויה שהפכה את אדמת העמק לבוץ,<br />
וזה<br />
הקשה על<br />
תנועת<br />
הרכב והסוסים של סיסרא ואנשיו.<br />
חיילי ישראל יכלו לנוע יותר בקלות מאשר יריביהם, ולכן בעקבות הסערה, היתה ידם על העליונה<br />
(אליצור וקיל, 180).<br />
עמ' תשנ"ג,<br />
כאמור,<br />
בדרך דומה,<br />
עשויה<br />
שירת יהושע<br />
להאיר<br />
על המתרחש<br />
בקרב גבעון;<br />
לולא שירתו,<br />
לא היינו יכולים אפילו לשער מהי אותה התערבות אלוהית שגרמה<br />
למהומת האויב. איזכור עמידת השמש והירח פותח פתח להבנת ההתרחשות.<br />
קרבות גבעון והר תבור-עמק יזרעאל קשורים באופן נוסף.<br />
קרב גבעון היה גורלי בכיבוש<br />
דרום הארץ מידי הכנענים. הניצחון שם הבטיח ליהושע שליטה מן השפלה ועד להרי יהודה, ובשל<br />
כך נתן לו אפשרות להתגונן מפני פלישת אויב מן המערב (בנבנישתי,<br />
.(27 עמ' ,1974<br />
הקרב בעמק<br />
.179<br />
.<br />
.<br />
39<br />
38<br />
מלמט מציין כי תחבולה זו לניהול קרב מוכרת ממצביאים רומיים, עיין שם, עמ'<br />
מלמט מסביר שלכנענים היתה עדיפות על פני הישראלים בכל הקשור לכלי נשק ולנסיון קרבי. לפיכך, יהושע היה<br />
חייב להמציא ולפתח טקטיקות של לחימה שיסייעו לו לעקוף או להתגבר על העליונות הקרבית של יריביו.<br />
229
Change language